Angioid streaks הינם פסים לא סדירים בממברנת ברוק הנראים כיוצאים מהדיסקה. נאווסקולריזציה כורואידלית הינה הסיבה העיקרית לאיבוד ראיה הקשורה לממצא זה. הפתוגנזה של נאווסקולריזציה כורואידלית הקשורה ל- Angioid streaks קשורה כנראה בשברים בממברנת ברוק. סיבוך זה מתפתח ב- 70% עד 86% מהמקרים.

המהלך הטיבעי של מקרים אלה איננו טוב והטיפול בלייזר מוגבל ביעילותו. אי לכך רק טיבעי הוא לבדוק את השפעת טיפול פוטודינמי – PDT במקרים כאלה. בניגוד לפוטוקואגולציה בלייזר קונבנציונלי, PDT מסוגל לסגור נאווסקולריזציה כורואידלית עם נזק מינימלי או ללא נזק הניתן לאיבחון לרקמות הסמוכות.

במחקר שבוצע על ידי חוקרים ממכון הרשתית של איסטנבול ומחלקת עור של ביה”ס לרפואה של אוניברסיטת איסטנבול בטורקיה, תוארו התוצאות של טיפול ב- PDT עם verteporfin על Angioid streaks עם נאווסקולריזציה כורואידלית. (5)

המחקר היה פרוספקטיבי וכלל 8 עיניים של 8 חולים עם Angioid streaks ונאווסקולריזציה כורואידלית. רפרקציה, בדיקת חדות ראיה, בדיקת עיניים, צילומי צבע, אנגיוגפיה עם פלואורסצאין ו- ICG בוצעו לצורך הערכת השפעת הטיפול. משך המעקב היה בין 6 ל- 12 חדשים ובממוצע 8.75 חדשים.

לא נצפתה כל ירידה בחדות הראיה בעקבות הטיפול הפוטודינמי. מאידך, במהלך המעקב היה שיפור של בין שורה אחת ל- 5 שורות. בשני חולים לא היה שיפור בחדות הראיה. בסיום המעקב, 3 מתוך 8 החולים (37.5%) היו ללא דלף ושלושה חולים אחרים היו עם דלף מינימלי. לא דווח על סיבוך כלשהו מהטיפול.

המסקנה מתוצאות הטיפול ב- 8 החולים המדווחים היא שטיפול פוטודינמי עם verteporfin הביא להפסקה או הפחתה לזמן קצר של הדלף מנאווסקולריזציה כורואידלית תת-פובאלית בחולים עם angioid streaks מבלי לגרום לאיבוד ראיה. אי לכך יש צורך להמשיך ולבדוק את ההשפעה ארוכת הטווח של טיפול זה במצבים של angioid streaks עם נאווסקולריזציה כורואידלית.