בקרב חולים עם מלנומה הנוהגים לעשן תועד סיכון מוגבר לתמותה על-רקע המחלה הממארת, כאשר הסיכון היה גבוה עוד יותר באלו שעישנו קופסא ביום ומעלה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במחקרים קודמים ובמשך עשורים, לא הייתה עדות לכך שעישון מעלה את הסיכון להתפתחות מלנומה. זאת בניגוד לסוגים אחרים של מחלות ממאירות, כאשר ידוע כי עישון מעלה את הסיכון להתפתחות המחלה הממארת.
החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של נתוני מחקרי Multicenter Selective Lymphadenectomy Trials (מחקרי MSLT-II ו-MSLT-II), כאשר החולים סווגו לשלוש קבוצות: אלו ללא ביופסיה של קשרית זקיף במחקר MSLT-I, אלו שעברו ביופסיה של קשרית זקיף בשני המחקרים עם ממצאים שליליים ואלו בשני המחקרים שעברו ביופסיה של קשרית זקיף עם עדות למעורבות קשריות לימפה.
החולים סווגו לפי הרגלי העישון למעשנים פעילים לעומת מעשנים בעבר או אלו שלא עישנו מעולם, זאת על-סמך דיווח עצמי בעת הגיוס למחקר.
ממצאי המחקר מעידים על קשר בין עישון פעיל ובין הסיכון לתמותה על-רקע מלנומה. מניתוח רב-משתני עלה כי סיכויי ההישרדות ספציפית למלנומה היו נמוכים יותר משמעותית בקרב מעשנים פעילים (יחס סיכון של 1.48, רווח בר-סמך 95% של 1.26-1.75), אך לא במעשנים לשעבר (יחס סיכון של 1.03, רווח בר-סמך 95% של 0.89-1.20).
ממצאים אלו היו בולטים במיוחד בקרב מעשנים פעילים עם תוצאה שלילית בדגימת קשרית זקיף (יחס סיכון של 1.85, רווח בר-סמך 95% של 1.35-2.52).
עישון פעיל זוהה גם כגורם פרוגנוסטי בלתי-תלוי בקבוצת החולים עם עדות למעורבות קשריות לימפה בביופסיית קשרית זקיף (יחס סיכון של 1.29, רווח בר-סמך 95% של 1.04-1.59) כמו גם בחולים שלא עברו ביופסיית קשרית זקיף (יחס סיכון של 1.68, רווח בר-סמך 95% של 1.09-2.60).
החוקרים כותבים כי למרות שמחקרים קודמים הצביעו על תוצאות סותרות באשר למלנומה והישרדות החולים, ממצאי המחקר מעידים כי עישון קשור באופן הדוק אם הישרדות קצרה יותר בחולים עם מלנומה בשלב מוקדם.
שיעורי תמותה על-רקע מלנומה עלו גם באלו שעישנו יותר. מסיווג החולים לפי דרגת העישון כעישון קל (1-9 סיגריות ביום), בינוני (10-19 סיגריות ביום) או כבד (20 סיגריות ביום ומעלה) עלה כי הסיכון לתמותה עקב מלנומה עלה ב-20% בכל קבוצה. עישון כבד ובינוני לוו בסיכון הגדול ביותר לתמותה על-רקע מלנומה, בהשוואה לעישון קל או לאלו שלא מעשנים, כאשר ההבדלים בין עישון קל ועישון כבד היו מובהקים סטטיסטית (יחס סיכון של 1.45, רווח בר-סמך 95% של 1.0-2.09). כמו כן, הסיכון לתמותה עקב מלנומה היה גבוה כפליים בקרב מעשנים כבדים ללא עדות למעורבות קשרית זקיף (יחס סיכון של 2.06, רווח בר-סמך 95% של 1.36-3.13).
החוקרים מסכמים וכותבים כי כעת יש עדויות התומכות בכך שעישון עלול לפגוע בסיכויי ההישרדות של חולים עם מלנומה וכי הפסקת עישון עשויה להיות חשובה מאוד בחולים עם המחלה הממארת.
JAMA Netw Open, Feb 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!