במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה סיכון מוגבר לתופעות לוואי אנדוקריניות על-רקע טיפול במעכבי בקרה חיסונית, ללא תלות בסוג הגידול. משלב מעכבי בקרה חיסונית מלווה בסיכון גבוה יותר לתופעות לוואי אנדוקריניות על-רקע חיסוני, בפרט דלקת של יותרת המוח או חסר הורמוני היפופיזה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מטה-אנליזות בחנו את היארעות תופעות לוואי אנדוקריניות על-רקע חיסוני ומחקרים רבים פורסמו לאחריהן. כעת הם ביקשו לבחון את היארעות תופעות לוואי אנדוקריניות על-רקע חיסוני וכל תופעות הלוואי על-רקע חיסוני בדרגה 3-5 משנית לטיפול במעכבי בקרה חיסונית, בין אם כתכשיר בודד או משולב.
החוקרם השלימו חיפוש אלקטרוני במאגרי PubMed/Medline, Embase ו-Cochrane Library לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים שבחנו את הסיכון לתופעות לוואי אנדוקריניות על-רקע חיסוני עם טיפול מונותרפי או משולב.
החיפוש הוביל לזיהוי 69 מחקרים אקראיים ומבוקרים עם 80 דיווחים בלתי-תלויים, אשר כללו 42,886 חולים. מטה-אנליזה הדגימה כי הסיכון לתת-פעילות של בלוטת התריס בכל דרגה עמדה על 7.81 (רווח בר-סמך 95% של 5.68-10.74), עם שיעורי היארעות של 7.64%; עוד תועד סיכון מוגבר משמעותית לפעילות-יתר של בלוטת התריס, דלקת יותרת במוח/חסר הורמוני היפופיזה ואי-ספיקת אדרנל; כמו כן, תועד סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת תלויה באינסולין (יחס סיכון של 1.52, רווח בר-סמך 95% של 1.07-2.18; שיעורי היארעות של 0.087%).
מניתוח מטה-רגרסיה עלה כי משלב מעכבי בקרה חיסונית (משלב Nivolumab עם Ipilimumab ו-Durvalumab עם Tremelimumab, בהתאמה) הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לדלקת בלוטת יותרת המוח/חסר הורמוני היפופיזה בכל דרגה וכי טיפול במעכבי בקרה חיסונית הינו גורם סיכון לאי-ספיקת אדרנל, אך סוג הממאירות לא השפיע על הסיכון לתופעות לוואי אנדוקריניות על-רקע חיסוני.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על סיכון מוגבר לתופעות לוואי אנדוקריניות על-רקע טיפול במעכבי בקרה חיסונית כנגד גידולים סולידיים, ללא תלות בסוג הממאירות. משלב מעכבי בקרה חיסונית מעלה את הסיכון לתופעות אנדוקריניות על-רקע חיסוני, בפרט פגיעה ביותרת המוח.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!