מדד סיכון פוליגני להערכת סרטן ערמונית לא שיפר את יכולת חיזוי הסיכון למחלה אגרסיבית בהשוואה למדד סיכון קליני וככל הנראה אינו שימושי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום, כלי הסקירה הזמינים לסרטן ערמונית מובילים לכך שהחולים מופנים לביופסיות המעידות כי אין ממאירות או ישנה עדות לממאירות שאינה משמעותית קלינית. עם זאת, קיים עניין באפשרות מדד סיכון פוליגני, כאשר פולימורפיזם גנטי עשוי לסייע בשיפור חיזוי הסיכון לסרטן ערמונית.
למרות שמדדי סיכון פוליגניים נקשרו עם הימצאות והיארעות מחלות, מחקרים קודמים הראו כי אלו אינם משפרים את יכולת חיזוי הסיכון לממאירות ערמונית אגרסיבית, העלולה להיות פטאלית. לאור זאת, החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי להשוואת היכולת הדיסקרמינטיבית של מדד סיכון פוליגני לסרטן ערמונית – PRS269 – עם מחשבון PBCG (או Prostate Biopsy Collaborative Group), כלי קליני להערכת הסיכוי למצוא ממאירות בביופסיה ראשונה של הערמונית.
החוקרים התבססו על מאגר DNA Biobank של אוניברסיטת ונדרבילט וזיהוי 655 גברים בגילאי 40-80 שנים ללא אבחנה של סרטן ערמונית, אשר עברו ביופסיה של הערמונית.
מהנתונים עולה כי בהשוואה למדדי סיכון קליניים מקובלים כיום, מדד הסיכון הפוליגני לא שיפר את יכולת חיזוי הסיכון לסרטן ערמונית אגרסיבי.
סרטן ערמונית זוהה בביופסיה ב-52% מהגברים, 27% מהם עם ממאירות בדרגה גבוהה – דרגה 2 ומעלה. מדד PRS269 נקשר עם עדות לממאירות כלשהי בביופסיה עם עליה ביחס סיכויים מתוקן לכל סטיית תקן של 2.0 (רווח בר-סמך 95% של 1.6-2.4).
החוקרים מציינים כי כאשר הוסיפו את מדד הסיכון הפוליגני למחשבון PBCG, הם מצאו כי PRS269 שיפר את יכולת הדיסקרימינציה לכל ממאירות, אך לא לזיהוי ממאירויות ערמונית בדרגה 2 ומעלה.
ממצאי המחקר מעידים כי למרות שמדד הסיכון הפוליגני משפר את יכולת זיהוי ממאירויות ערמונית מכל-סוג, לא תועד שיפור משמעותי ביכולת זיהוי ממאירויות ערמונית אגרסיביות, מעבר לזה המושג עם מדדי הסיכון הקליניים הזמינים כיום.
JAMA Intern Med, March 2023
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!