במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה לטיפול אנטיביוטי, בפרט לתרופות ממשפחות פלאורוקווינולונים, לפני טיפול במעכבי בקרה חיסונית מלווה בשיעורי הישרדות נמוכים יותר של קשישים עם מחלות ממאירות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חשיפה לטיפול אנטיביוטי לפני טיפול במעכבי בקרה חיסונית עשויה להשפיע לרעה על תוצאות הטיפול בעקבות שינויים במיקרוביום של מערכת העיכול, אך אין מחקרים בקנה מידה גדול בנושא. הם השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי להערכת ההשפעה של חשיפה לטיפול אנטיביוטי לפני התחלת טיפול במעכבי בקרה חיסונית על ההישרדות הכוללת.
מדגם המחקר כלל חולים עם ממאירות בגילאי 65 שנים ומעלה, אשר החלו טיפול במעכבי בקרה חיסונית בין יוני 2012 ועד אוקטובר 2018 באונטריו, קנדה. החוקרים אספו נתונים אודות מרשמים לטיפול אנטיביוטי בין שנה ועד 60 ימים לפני התחלת טיפול במעכבי בקרה חיסונית.
מבין 2,737 חולים עם ממאירות שקיבלו מעכבי בקרה חיסונית, 59% קיבלו טיפול אנטיביוטי בשנה שקדמה לטיפול ו-19% קיבלו טיפול אנטיביוטי במהלך 60 הימים שקדמו לטיפול האונקולוגי. חציון ההישרדות הכוללת עמד על 306 ימים.
מהנתונים עולה כי כל חשיפה לטיפול אנטיביוטי במהלך השנה שקדמה לטיפול במעכבי בקרה חיסונית לוותה בהישרדות כוללת גרועה יותר (יחס סיכון מתוקן של 1.12, P=0.03).
בניתוח משפחות תרופות אנטיביוטיות, חשיפה לתרופות ממשפחת פלאורוקווינולונים בתוך שנה לפני התחלת טיפול במעכבי בקרה חיסונית (יחס סיכון מתוקן של 1.26, p<0.001) או 60 ימים לפני התחלת הטיפול האונקולוגי (יחס סיכון מתוקן של 1.20, P=0.06) לוותה בהישרדות כללית גרועה יותר, עם עדות להשפעה תלוית מינון על-בסיס החשיפה השבועית הכוללת לאורך שנה אחת (יחס סיכון מתוקן של 1.07 לכל שבוע, p<0.001) או לאורך 60 ימים (יחס סיכון מתוקן של 1.12 לכל שבוע, p=0.01).
החוקרים כותבים כי התערבויות לשינוי הרכב המיקרוביום במערכת העיכול לשיפור האימונוגניות עשויות לסייע בשיפור התוצאות בחולים המיועדים לטיפול במעכבי בקרה חיסונית לאחר חשיפה קודמת לטיפול אנטיביוטי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!