מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports עולה כי חלים שינויים פסיכולוגיים משמעותיים בקרב מתבגרים לאחר אבחנה של מחלה ממארת בקרב אחד ההורים, כולל עליה בסיכון לשתיית אלכוהול, דיכאון ומחשבות אובדניות, בעיקר בשנים הראשונות לאחר אבחנת הממאירות.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההתנהגות הבריאותית והנטל הפסיכולוגי בקרב מתבגרים להורים עם אבחנה של מחלה ממארת. הם השוו את ההתנהגות הבריאותית והבריאות הנפשית של 266 מתבגרים שהיו ילדים להורים עם אבחנה של מחלה ממארת אל מול 3,163 ביקורות בגילאי 12-19 שנים באמצעות נתונים מסקר KNHANES (או Korean National Health and Nutrition Examination Survey) לשנים 2010-2018.
מהנתונים עולה כי צריכת אלכוהול קרב מתבגרים עלתה בין 2-5 שנים לאחר האבחנה של ממאירות באחד ההורים (יחס סיכויים מתוקן של 1.72, רווח בר-סמך 95% של 1.01-2.94), אך ירדה לאחר חמש שנים. אבחנה של ממאירות באחד ההורים לוותה בעליה בשיעורי קבלת חיסונים בקרב מתבגרים בתוך שנה אחת מאבחנת הממאירות (יחס סיכויים מתוקן של 3.19, רווח בר-סמך 95% של 1.55-6.54), אך לאחר שנתיים לא תועד הבדל בשיעורים בהשוואה לעמיתיהם.
אבחנה של ממאירות אצל האם לוותה בסיכון מוגבר לדיכאון בקרב מתבגרים (יחס סיכויים מתוקן של 1.73, רווח בר-סמך 95% של 1.10-2.73). למרות שהסיכון למחשבות אובדניות, תכנית אובדנית או ניסיון אובדני עלה במהלך השנה הראשונה לאחר אבחנת ממאירות אצל אחד ההורים (יחס סיכויים מתוקן של 2.96, רווח בר-סמך 95% של 1.00-8.83), נרשמה ירידה בסיכון שנתיים לאחר האבחנה ולא נותר עוד הבדל משמעותי בהשוואה לשיעור המתואר אצל עמיתיהם.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי במהלך חמש השנים הראשונות לאחר אבחנה של מחלה ממארת אצל אחד ההורים נדרשת תמיכה במתבגרים לשמירה על מצבם הבריאותי והבריאות הנפשית שלהם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!