בחולים לאחר ריפוי זיהום בנגיף HCV (או Hepatitis C Virus), הסיכון להתפתחות סרטן הכבד נותר גבוה בקרב אלו שפיתחו שחמת כבד לפני הזיהום, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology. בקרב אלו ללא שחמת כבד, יתר לחץ דם וסוכרת גם עשויים להביא לעליה בסיכון למחלה הממארת.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות גורמי סיכון להתפתחות סרטן כבד בחולים לאחר ריפוי זיהום בנגיף HCV.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל חולים עם HCV שהשיגו תגובה נגיפית ממושכת עם טיפול בתרופות אנטי-ויראליות מ-130 בתי חולים במהלך 2014-2018, אשר היו במעקב עד 2021. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין מאפיינים דמוגרפיים, קליניים והתנהגותיים ובין הסיכון לסרטן כבד, תוך חלוקת החולים לפי נוכחות/העדר שחמת כבד.

מדגם המחקר כלל 92,567 חולים, כשליש מהם (32%) עם שחמת כבד. לאורך מעקב ממוצע של 2.5 שנים תועדו 3,247 מקרים של סרטן כבד.  מבין אלו, 2,404 מקרים (74%) אובחנו בחולים עם שחמת כבד בתחילת המחקר.

בקרב 29,398 חולים עם שחמת כבד, ההיארעות המצטברת של סרטן כבד עמדה על 2.0% לאחר שנה אחת, 3.8% לאחר שנתיים ו-5.4% לאחר שלוש שנים. הסיכון היה נמוך יותר משמעותית בקרב 673,169 החולים ללא שחמת כבד, מהם 843 אובחנו עם סרטן כבד והסיכון לממאירות עמד על 0.2% לאחר שנה, 0.5% לאחר שנתיים ו-0.8% לאחר שלוש שנים.

בחולים עם שחמת כבד הסיכון לסרטן כבד היה גבוה יותר בגברים, במעשנים, באלו עם גנוטיפ 3 של HCV ובחולים עם שחמת כבד במשך חמש שנים ומעלה. הסיכון היה נמוך יותר בקרב אלו ממוצא אפריקאי-אמריקאי.

עוד עולה מהנתונים כי ריכוז בילירובין ואלבומין בדם, נוכחות דליות ומדד פיברוזיס גבוה (FIB-4) לווה מוגבר לסרטן כבד. בקרב חולים עם שחמת כבד, מדד FIB-4 גבוה מ-3.25 לווה בסיכון גבוה פי 2.5 לסרטן כבד, בהשוואה לחולים עם FIB-4 נמוך מ-1.45.

לאורך הזמן, מרבית הקשרים שתוארו בתחילת הדרך נותרו לאחר 12 חודשים ולאחר 24 חודשים, עם מעט יוצאי דופן. לדוגמא, נוכחות מיימת לוותה בסיכון מוגבר לסרטן כבד בשתי נקודות הזמן. עליה של יחידה כאחת בריכוז בילירובין בדם מתחילת המחקר ועד לאחר 24 חודשים לוותה בעליה של 22% בסיכון לממאירות.

הסיכון לסרטן כבד היה גבוה כמעט כפליים בחולים עם מדד FIB-4 גבוה לאורך זמן בעת ריפוי נגיפי ולאחר 24 חודשים, בהשוואה לאלו עם מדדי FIB-4 נמוכים לאורך זמן. בנוסף, הסיכון היה גבוה ב-81% בחולים עם מדדים נמוכים בתחילת הדרך שעלו למדדים גבוהים לאחר 24 חודשים.

בחולים ללא שחמת כבד, באלו עם יתר לחץ דם וסוכרת תועד סיכון גבוה פי 1.5 לסרטן כבד, בהשוואה לאלו ללא מחלות אלו. לאחר תקנון לסוכרת ויתר לחץ דם, לא תועדו הבדלים בין חולים עם מדד מסת גוף של 30 ומעלה ואלו עם מדד מסת גוף של 25-30. מנגד, הסיכון היה גבוה יותר בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-25, כאשר הסיכון הגבוה ביותר תועד בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-18.5.

בנוסף, תועד סיכון בין ריכוז אלבומין בדם ומדד FIB-4 ובין הסיכון לסרטן כבד. בחולים עם מדד FIB-4 בין 1.45-3.25 תועד סיכון גבוה פי 2.3 בהשוואה לאלו עם מדד נמוך. כישלון טיפול קודם כנגד HCV, גנוטיפ 3 ועישון פעיל לוו גם כן בסיכון מוגבר בחולים ללא שחמת כבד.

החוקרים מסכמים וכותבים כי גורמי סיכון לסרטן כבד היו שונים בין חולים עם וללא שחמת כבד וחלקם השתנו עם הזמן. ממצאים אלו עשויים לסייע בהערכת הסיכון לסרטן כבד בקרב חולים בהם תועד ריפוי HCV.

Am J Gastroenterol. Published online August 23, 2022

לידיעה במדסקייפ