מחקר חדש שפורסם ב-JACC הראה כי סיבולת לב ריאה היא מנבא חזק יותר לתמותה מכל הסיבות מאשר כל גורם סיכון לעומת גיל, מין וגזע במחקר שכלל יותר מ-750,000 וטרנים מארה”ב. בנוסף, הסיכון לתמותה נחתך בחצי אם מטופלים השיגו רמת כושר תחת עמידה בהמלצות הפעילות הגופנית הנוכחיות בארה”ב של 150 דקות בשבוע. יתר על כן, בניגוד למספר מחקרים קודמים, כושר גבוה במיוחד לא היה קשור לסיכון מוגבר לתמותה במחקר.
צוות החוקרים ניתח נתונים ממחקר בדיקת מאמץ ותוצאות בריאות (ETHOS) של איגוד הוטרנים על מטופלים בגילאי 30-95 שעברו בדיקות הליכון (ETTs) בין השנים 1999 ל-2020. לאחר החרגות, נכללו במחקר 750,302 אנשים (מתוך 822,995): 6.5% היו נשים, 73.7% היו לבנים; גילאי השבעים היוו 14.7% מהקבוצה, וגילאי השמונים היוו 3.6%. קטגוריות סיבולת לב ריאה לגיל ומין נקבעו על פי שיא המקבילה המטבולית למשימה (MET) שהושגה במהלך מבחן ההליכון, כאשר MET אחד הוא האנרגיה המושקעת במנוחה – כלומר קצב חילוף החומרים הבסיסי.
במהלך מעקב חציוני של 10.2 שנים (7,803,861 שנות אדם), 23% מהמשתתפים מתו, בממוצע של 22.4 אירועים לכל 1000 שנות אדם. סיבולת לב ריאה גבוהה יותר הייתה ביחס הפוך לסיכון לתמותה בכל העוקבה ובכל קטגוריית גיל. באופן ספציפי, כל עלייה של 1 MET ביכולת הפעילות הגופנית הניבה HR מותאם לתמותה של 0.86 (CI 95%, 0.85-0.87; P < .001) עבור כל העוקבה ו-HR דומים לפי מין וגזע. סיכון התמותה עבור האנשים שהכי פחות בכושר (האחוזון ה-20) היה גבוה פי ארבעה מאשר עבור אנשים בעלי כושר גבוה במיוחד (HR, 4.09; 95% CI, 3.90-4.20), שהיו עם סיכון התמותה הנמוך ביותר, בערך 14.0 METs עבור הגברים (HR, 0.24; 95% CI, 0.23-0.25) והנשים (HR, 0.23; 95% CI, 0.17-0.29). יש לציין כי סיבולת לב ריאה גבוהה במיוחד לא העלתה את הסיכון לתמותה. בנוסף, לאחר 20 שנות מעקב, כ-80% מהגברים ו-95% מהנשים בקטגוריית הכושר הגבוהה ביותר (אחוזון 98) היו בחיים לעומת פחות מ-40% מהגברים וכ-75% מהנשים בקטגוריה הנמוכה יותר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!