עיכוב של עד שנה בהתערבויות ניתוחיות מלווה בגדילה של הגידול בחולים עם אבחנה של קרצינומה של תאי קשקש (Squamous Cell Carcinoma, או SCC), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות סותרות ונתונים מוגבלים בכל הנוגע לקשר בין עיכוב בניתוח ובין גדילת ממאירויות עוריות מסוג SCC או Basal Cell Carcinoma (BCC).
במחקר הרטרוספקטיבי בחנו החוקרים את הנתונים אודות 299 חולים עם גידולי SCC ו-802 חולים עם גידולי BCC מבין 889 חולים שעברו ניתוח Mohs.
התוצא העיקרי של המחקר היה השינוי בקוטר הגדול של הגידול בין מועד הביופסיה ועד ההערכה לאחר-ניתוח.
חציון משך העיכוב בהתערבות הניתוחית עמד על 48 ימים (עיכוב ממוצע של 55 ימים).
באשר לגידולי SCC, מהתוצאות עולה כי תת-סוג היסטולוגי (p=0.001) וטיפול קודם (p=0.002) היו הגורמים המנבאים היחידים של התוצא העיקרי. גורמים אחרים שנבחנו בניתוח הסטטיסטי, כולל גיל, גודל גדול בביופסיה, מיקום, דיכוי חיסוני, מין, סוכרת, עישון ואלכוהול, לא ניבאו שינוי מג’ורי בקוטר הגידול.
החוקרים זיהו קשר בין גידולים בדרגת התמיינות נמוכה ובינונית ובין שינוי בקוטר הגידול ועיכוב בניתוח: עם גידולים בדרגת התמיינות נמוכה תועד קצב גדילה של 0.28 ס”מ לכל חודש עיכוב בניתוח (p=0.005), בעוד שעם גידולים בדרגת התמיינות בינונית תועדה גדילה של 0.24 ס”מ לכל חודש של עיכוב בהתערבות הניתוחית (p=0.016).
באשר לגידולים מסוג BCC, החוקרים מדווחים כי גיל (p=0.001), מין זכר (p=0.001), היסטולוגיה אגרסיבית (p=0.001), מיקום (p=0.001) וטיפול קודם (p=0.001) ניבאו כולם את התוצא העיקרי של שינוי בקוטר הגידול ממועד הביופסיה ועד להערכה לאחר-ניתוח. מנגד, גודל גדול בביופסיה, דיכוי חיסוני, עישון, סוכרת וצריכת אלכוהול לא ניבאו תוצא זה.
עם זאת, עיכוב בניתוח לא השפיע על השינוי בגודל גידולי SCC במידה והחולים קיבלו טיפול קודם ולא תועדה השפעה לעיכוב בניתוח על קוטר גידולי BCC.
החוקרים מסכמים וכותבים כי עיכוב בניתוח של עד שנה מלווה בעליה בעלת משמעות קלינית בגודל גידולי SCC בדרגה גבוהה.
Journal of the American Academy of Dermatology 2021
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!