שלושה גורמי סיכון מרכזיים לאובדנות בחולים עם הפרעת אישיות גבולית (JAMA Psychiatry)

שלושה תסמינים ספציפיים עשויים לסייע לרופאים לזהות חולים עם הפרעת אישיות גבולית בסיכון הגבוה ביותר לאובדנות, כולל הפרעה בזהות, תחושה כרונית של ריקנות ומאמצים רבים להימנע מנטישה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים שנקשרו עם ניסיונות אובדניים בקרב חולים שלקחו חלק במחקר CLPS (Collaborative Longitudinal Study of Personality Disorders), לאורך עשר שנות מעקב, עם דגש על הפרעת אישיות גבולית וקריטריוני הפרעת אישיות גבולית.

המשתתפים השלימו ראיונות שנתיים וכן מגוון מדדים המבוססים על דיווח-עצמי למשך עד עשר שנים. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת משתנים דמוגרפיים וגורמי סיכון קליניים בתחילת המחקר, כולל הפרעת אישיות גבולית וקריטריונים פרטניים של הפרעת אישיות גבולית, עם ניסיונות אובדניים לאורך עשר שנים.

מדגם המחקר כלל 701 משתתפים (64% נשים, 75% רווקים, 62% מובטלים). מבין כלל ההפרעות, הפרעת אישיות גבולית זוהתה כגורם המשמעותי ביות שנקשר עם סיכון מוגבר לניסיונות אובדניים (יחס סיכויים של 4.18, רווח בר-סמך 95% של 2.68-6.52), גם לאחר תקנון למשתנים דמוגרפיים (מין, תעסוקה והשכלה) וקליניים (התעללות מינית בילדות, הפרעת שימוש באלכוהול, הפרעת שימוש בחומרים והפרעת דחק בתר-חבלתית).

מבין הקריטריונים הפרטניים להגדרת הפרעת אישיות גבולית, הפרעות בזהות (יחס סיכויים של 2.21, רווח בר-סמך 95% של 1.37-3.56), תחושת ריקנות כרונית (יחס סיכויים של 1.63, רווח בר-סמך 95% של 1.03-2.57) ומאמצים קדחתניים להימנע מנטישה (יחס סיכויים של 1.93; רווח בר-סמך 95% של 1.17-3.16) זוהו כגורמים שנקשרו באופן משמעותי ובלתי-תלוי עם סיכון מוגבר לניסיון אובדני לאורך המעקב.

בהערכת הסיכון לאובדנות רופאים רבים אינם לוקחים בחשבון את חשיבות הפרעות זהות, תחושה כרונית של ריקנות ומאמצים חריגים להימנע מנטישה, שלושה גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר לניסיון אובדני באוכלוסיית חולים עם הפרעת אישיות גבולית.

JAMA Psychiatry. Published online November 18, 2020

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן