מתן פומי של טיפול ב- Paclitaxel הוביל לשיפור משמעותי בשיעורי תגובה אובייקטיבית בנשים עם סרטן שד גרורתי, בהשוואה למתן תוך-ורידי של הטיפול, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך כנס ה-San Antonio Breast Cancer Symposium.
החוקרים מדווחים כי מתן OPE (Oral Paclitaxel + Encequidar) הוביל לשיעורי תגובה אובייקטיבית של 40.4%, בהשוואה ל-25.5% מהמטופלות ב-Paclitaxel במתן תוך-ורידי. ניתוח ראשוני של שיעורי הישרדות ללא-התקדמות ושיעורי הישרדות כוללים הדגים מגמות שנטו לטובת OPE.
מדגם המחקר כלל 402 נשים וניתוח הנתונים הצביע על הבדל אבסולוטי מובהק סטטיסטית של 14.8% בשיעורי התגובה לטובת OPE (p=0.005). בנוסף, 23.8% מהמטופלות ב-OPE אובחנו עם מחלה יציבה, כמו גם 39.5% מאלו שחולקו באקראי לטיפול תוך-ורידי ב-Paclitaxel.
ניתוח נתוני ההישרדות נמשך בימים אלו, אך מהנתונים המוקדמים עלה חציון הישרדות כוללת של 27.9 חודשים עם OPE ושל 16.5 חודשים עם טיפול תוך-ורידי ב-Paclitaxel. חציון ההישרדות ללא-התקדמות עמד על 9.3 לעומת 8.3 חודשים, בהתאמה.
מהערכת אירועים חריגים על-רקע הטיפול עלו שיעורים נמוכים יותר של נשירת שיער (28.8% לעומת 48.1%), כאב (14.8% לעומת 33.3%) ונוירופתיה בדרגה 2 ומעלה (1.3% לעומת 31.1% אובחנו עם נוירופתיה בדרגה 3) בקבוצת הטיפול הפומי. תופעות לוואי המטולוגיות וגסטרואינטסינאליות נטו להופיע בשכיחות גבוהה יותר עם הטיפול הפומי, כולל נויטרופניה (38.3% לעומת 33.3%), אנמיה (19.7% לעומת 10.4%), שלשול (24.2% לעומת 8.1%), בחילה (23.1% לעומת 5.2%), הקאות (17% לעומת 4.4%) וכאבי בטן (13.6% לעומת 4.4%).
החוקרים מציינים כי אחת המגבלות של המחקר נבעה ממתן טיפול תוך-ורידי אחת לשלושה שבועות, שכן הוכח כי מתן שבועי של טקסנים מוביל לתוצאות טובות יותר.
מתוך כנס ה-SABCS
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!