הסיכון להישנות תרומבואמבוליזם ורידי לאחר ניתוח בחולים עם היסטוריה של תרומבואמבוליזם ורידי הוא גבוה, כאשר ניתוחים בשל מחלה ממארת, ניתוח אורתופדי מג’ורי ופרוצדורות גסטרואינטריסנאליות או לב-ריאה מלווים בעליה הגדולה ביותר בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Network Open.
החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסיה וכללו חולים עם תרומבואמבוליזם ורידי, אשר לקחו חלק במחקר MEGA (Multiple Environment and Genetic Assessment). הנתונים המקוריים נאספו בין מרץ 1999 ועד אפריל 2010. התוצא העיקרי היה שיעורי ההיארעות המצטברים של אירועי תרומבואמבוליזם ורידי חוזרים לאחר ניתוח, בהשוואה לחולים שלא נותחו.
מדגם המחקר כלל 3,741 חולים (גיל ממוצע של 48.4 שנים) עם היסטוריה של תרומבואמבוליזם ורידי, עם מעקב כולל של 18,899 שנות-אדם (חציון מעקב של 5.7 שנים). מבין אלו, 580 חולים (15.5%) נותחו ו-601 חולים (16.1%) פיתחו אירוע תרומבוטי חוזר.
שיעורי ההיארעות המצטברים של הישנות תרומבואמבוליזם ורידי עמד על 2.1% לאחר כל סוגי הניתוחים, עם עליה ל-3.3% לאחר שלושה חודשים ו-4.6% לאחר שישה חודשים. לאחר שישה חודשים מהניתוח, הסיכון להישנות תרומבואמבוליזם ורידי נע בין 2.3% ועד 9.3%, בתלות בסוג הניתוח. בנוסף לסוג הניתוח, מוטאציה ב-FVL (Factor V Leiden) (יחס סיכון של 3.4) ומין זכר (יחס סיכון של 2.7) לוו בסיכון מוגבר להישנות תרומבואמבוליזם ורידי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין ניתוח ובין סיכון מוגבר להישנות תרומבואמבוליזם ורידי בחולים עם היסטוריה של תרומבואמבוליזם ורידי; הסיכון נותר גבוה למשך עד שישה חודשים לאחר הפרוצדורה. ממצאי המחקר מעידים כי ניתן לזהות חולים בסיכון גבוה להישנות תרומבואמבוליזם ורידי על-סמך סוג הניתוח, מין החולה ונוכחות מוטאציית FVL.
ממצאים אלו מדגישים את חשיבות עדכון הגישה הנוכחית למתן טיפול למניעת הישנות אירועי תרומבואמבוליזם ורידי לאחר-ניתוח בחולים אלו.
JAMA Network Open 2019
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!