מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה קשר בין מדד מסת הגוף הגבוה ביותר לאורך תקופה של 24 שנים ובין השמנה ותמותה מכל-סיבה, גם בקרב אלו שהיו שמנים בעבר ולאחר מכן ירדו למשקל תקין.
מדגם המחקר כלל 6,197 משתתפים מהמדגם המקורי של מחקר Offspring Framingham Heart Study, בגיל ממוצע של 62 שנים. עד לתום תקופת המעקב בדצמבר 2014, 3,478 משתתפים (56.1%) הלכו לעולמם.
על-פי מדד מסת הגוף המקסימאלי לאורך השנים, 77.3% מהמשתתפים (4,793 משתתפים) סווגו כבעלי עודף-משקל או השמנת-יתר, בעוד ש-66.5% (4,118 משתתפים) היו בעלי עודף-משקל או השמנה על-פי מדד מסת הגוף בתחילת המחקר. שיעור גבוה יותר של נשים מגברים היו בעלות מדד מסת גוף מקסימאלי בטווח התקין (30.7% לעומת 12.7%) או בטווח השמנה מדרגה II (10.2% לעומת 7.2%).
החוקרים זיהו קשר מונוטוני בין מדד מסת הגוף המקסימאלי ותמותה, עם סיכון מוגבר לאורך קטגוריות השמנה בדרגה I (מדד מסת גוף של 30-35; יחס סיכון של 1.27) והשמנה בדרגה II (מדד מסת גוף של 35-40; יחס סיכון של 1.93). לא זוהה קשר מובהק בקטגוריית עודף-משקל. בקרב אלו שלא עישנו מעולם, הסיכונים היו גבוהים יותר, כאשר מובהקות סטטיסטית תועדה בקרב אלו עם מדד מסת גוף מקסימאלי בקטגוריית עודף-משקל (יחס סיכון של 1.31).
שיעורי התמותה של משתתפים בעלי משקל תקין שבעבר סבלו מעודף-משקל או השמנת-יתר עמדו על 47.48 ו-66.67 לכל 1,000 שנות-אדם, בהתאמה, בעוד שבאלו בהם המשקל מעולם לא עלה מעבר לטווח התקין תועדו שיעורי תמותה של 27.93 ל-1,000 שנות-אדם.
חוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים מעידים כי בקרב אלו ששמרו על מדד מסת גוף בטווח התקין לאורך כל השנים, תועד הסיכון הנמוך ביותר לתמותה, ממצאים המדגישים את חשיבות מניעת השמנה.
JAMA Network Open 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!