במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים כי תוצאות מעקב ממושך יותר מאשרות את התועלת של משלב Dabrafenib (טפינלר) עם Trametinib (מקיניסט) בחולים לאחר ניתוח הסרת מלנומה בשלב III, עם מוטאציית BRAF V600. מהנתונים עולה כי משלב זה מלווה בשיעורי הישרדות ללא-הישנות גבוהים יותר.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי משלב Dabrafenib עם Trametinib הביא לשיפור הישרדות ללא-התלקחות, בהשוואה לפלסבו (יחס סיכון של 0.47, p<0.001) בחולים לאחר הסרת מלנומה בשלב III עם מוטאציית BRAF V600. כעת הם ביקשו להציג ניתוח עדכני של ההישרדות ללא-התלקחות על-בסיס מעקב ממושך יותר וניתוח להערכת שיעור החולים הצפויים לשרוד ללא הישנות בטווח הארוך.
במסגרת המחקר בשלב III חולקו באקראי חולים עם מלנומה בשלב III לטיפול בן 12 חודשים במשלב Dabrafenib עם Trametinib, בהשוואה לפלסבו. התוצא העיקרי של המחקר היה הישרדות ללא-הישנות וכן דיווחו החוקרים על הישרדות ללא גרורות מרוחקות. ההישרדות ללא-הישנות נבחנה גם לפי תתי-קבוצות על-פי שלב המחלה בתחילת הדרך, גרורות לקשריות לימפה ונוכחות התכייבות.
לאחר חציון מעקב של 44 חודשים (טיפול משולב) ו-42 חודשים (קבוצת פלסבו), שיעורי ההישרדות ללא-הישנות לאחר 3 ו-4 שנים עמדו על 59% ו-54% בקבוצת הטיפול הפעיל ועל 40% ו-38% בקבוצת הפלסבו, בהתאמה (יחס סיכון של 0.49). ההישרדות ללא גרורות מרוחקות הייתה גם כן טובה יותר עם הטיפול המשולב (יחס סיכון של 0.53).
שיעורי הריפוי המשוערים עמדו על 54% בקבוצת הטיפול ב- Dabrafenib עם Trametinib, בהשוואה ל-37% בקבוצת הפלסבו.
מניתוח לפי תתי-קבוצות של שיעורי ההישרדות ללא-הישנות עלתה תועלת דומה לטיפול, ללא תלות במאפייני הבסיס, כולל שלב המחלה, גרורות לקשריות לימפה והתכייבות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!