הפרעת דכאון מז’ורית קשה יותר בגיל מבוגר (The Lancet Psychiatry)

מאת ד”ר אלינור מוסרי בריסקין

הפרעה דכאון מז’ורית (Major Depressive Disorder, MDD) עשויה להיות קשה יותר במטופלים מבוגרים. כך על פי מחקר לונגיטודינלי אשר פורסם ב The Lancet Psychiatry ביוני 2018.

המחקר כלל נתונים על 1,042 מטופלים משני מחקרים: מטופלים בגילאים 18-65 מה Netherlands Study of Depression and Anxiety, ומטופלים בגילאים 60-93 מה Netherlands Study of Depression in Olde Persons.  לכל המטופלים היתה אבחנה של MDD 6 חודשים טרם ההכללה במחקר, וניקוד של לפחות 14 מתוך 84 ב self-reported Inventory of Depressive Symptomatology score. כל המטופלים עברו הערכה חוזרת כעבור שנתיים.

למטופלים מבוגרים יותר היה סיכון גבוה יותר להיות עדיין מאובחנים עם MDD לאחר שנתיים (OR 1.08, CI 1.00-1.17) ולסבול מסימפטומים כרוניים של דיכאון (OR 1.24, CI 1.13-1.35), וכן היו בסיכוי נמוך יותר להחלים מהסימפטומים (HR 0.91, CI 0.87-0.96) וזכו פחות להטבה של חומרת הדיכאון (regression coefficient 1.06, p<0.0001).

מטופלים בני 70 ומעלה סבלו מהפרוגנוזה הגרועה ביותר בהשוואה לבני 18-29: הם היו מאובחנים יותר עם MDD (45% לעומת 35% בהתאמה, OR 2.02, CI 1.18-3.45), סבלו יותר מסימפטומים כרוניים (41% לעומת 18%,OR 3.19, CI 1.74-5.84), נזקקו לזמן החלמה ארוך יותר (3.26 לעומת 19.31 ל 100 חודשי אדם, HR 0.60, CI 0.44-0.83), וזכו לשינוי חיובי קטן יותר בחומרת הדיכאון (-5.57 לעומת -12.64 נקודות ב 30-item Inventory of Depressive Symptoms-Self Report scale).

האסוציאציה בין גיל מבוגר לבין המשתנים הנבדקים נשארה מובהקת גם לאחר תקנון לגורמים כגון תמיכה סוציאלית, בדידות, מספר מחלות כרוניות ו BMI. בנוסף, על מנת להבטיח כי דמנציה אינה מהווה ערפלן לתוצאות אלה, בוצע sensitivity analysis אשר כלל את כל המטופלים עם ניקוד הקטן מ 25 ב MMSE. התוצאות נשארו עדיין מובהקות.

החוקרים מציעים מספר גורמים אשר עשויים לתרום לסימפטומי MDD קשים יותר בגיל המבוגר: גורמים מטבולים ווסקולרים כגון הסינדרום המטבולי, דלקת כרונית, ומחלות צרברווסקולריות, הבדל בטיפול בין מטופלים צעירים ומבוגרים למשל טיפול פסיכותרפי פחות נפוץ בגילאים המבוגרים, וכן השפעה פחות של תרופות נוגדות דיכאון בגיל המבוגר בשל קומורבידיות ואינטראקציות בין תרופתיות.

עם זאת, מציינים החוקרים כי לא ניתן לשלול באופן מוחלט כי שלבים התחלתיים של דמנציה בגיל המבוגר הם הקשורים להופעת סימפטומי הדיכאון הקשים יותר. הם קוראים לביצוע מחקרים נוספים אשר ישימו יותר דגש על הפן הקוגניטיבי, על מנת לבודד אותו ואת השפעתו על הגיל, בבדיקת מהלכו של MDD בגילאים מבוגרים.

Associations between age and the course of major depressive disorder: a 2-year longitudinal cohort study. June 8, 2018. The Lancet Psychiatry

לידיעה במדפייג’

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן