במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי טיפול בקומדין עשוי להיות מלווה בהיארעות נמוכה יותר של מחלות ממאירות שונות.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין טיפול בקומדין ובין היארעות מחלות ממאירות. לצורך כך, החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסיה, על-בסיס נתוני Norwegian National Registry, שכלל את כל התושבים שנולדו בין 1 בינואר, 1924 ועד 31 בדצמבר, 1954, שהתגוררו בנורבגיה בין 1 בינואר, 2006 ועד 31 בדצמבר, 2012. המדגם סווג לשתי קבוצות אלו שטופלו בקומדין ואלו שלא נטלו את הטיפול התרופתי.
התוצא העיקרי היה אבחנת ממאירות מכל סוג במהלך שבע שנות המעקב (1 בינואר, 2006, עד 31 בדצמבר, 2012).
מבין 1,256,725 משתתפים במדגם, 607,350 (48.3%) היו גברים, 132,6887 אובחנו עם ממאירות, 92,942 (7.4%) נטלו טיפול בקומדין ו-1,163,783 לא נטלו את הטיפול התרופתי.
חולים שטופלו בקומדין היו מבוגרים יותר (גיל ממוצע של 70.2 שנים), בהשוואה לאלו שלא טופלו בקומדין. בקרב מטופלים בקומדין תועד יחס שיעורי היארעות ממאירות בכל-אתר שהיה נמוך יותר (0.84), כמו גם היארעות באתרים ספציפיים: ריאות (0.80), ערמונית (0.69) ושד (0.90). החוקרים לא זיהו השפעה משמעותית על סרטן מעי גס.
בתת-קבוצה של חולים עם פרפור פרוזדורים או רפרוף פרוזדורים, יחס שיעורי ההיארעות היה נמוך יותר לממאירויות בכל אתר (0.62) ובאתרים נפוצים: ריאות (0.39), ערמונית (0.60), שד (0.72) ומעי גס (0.71).
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול בקומדין עשוי להיות מלווה בהשפעה נוגדת-ממאירות במטופלים מעל גיל 50 שנים. לממצאים אלו עשויות להיות השלכות חשובות בכל הנוגע לבחירת הטיפול התרופתי בחולים הנדרשים לטיפול נוגד-קרישה.
JAMA Intern Med. Published online November 6, 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!