בקשישים מעשנים סיכוי גבוה יותר לתשישות נפח, בהשוואה לקשישים שעישנו בעבר או לא עישנו מעולם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Age and Ageing.
במטרה לבחון את ההשפעה של עישון על הסיכון לתשישות, החוקרים בחנו את הנתונים מסקר ארצי בבריטניה שכלל 2,542 קשישים. בתחילת המחקר, 56% מהמשתתפים סווגו כבריאים מאחר ושללו סימנים לתשישות, כאשר ביתר המקרים תועד לפחות תסמין אחד של תשישות, אך ללא תסמינים מספקים להגדרת תשישות נפש.
החוקרים מדווחים כי 1,113 משתתפים היו מעשנים בעבר ו-261 משתתפים נוספים עישנו באופן פעיל. עישון פעיל לווה בסיכון מוגבר לתשישות גם לאחר תקנון לגורמים אחרים העשויים לשחק תפקיד, דוגמת גיל, מגדר, צריכת אלכוהול, רמת השכלה, הכנסה ותפקוד קוגניטיבי.
עם זאת, עישון בעבר לא לווה בסיכון מוגבר לתשישות וכן לא זוהו הבדלים בסיכון לתשישות על-פי מרווח הזמן שחלף מאז הפסקת עישון ואם היה מדובר בהפסקת עישון למעלה מעשור מוקדם יותר או הפסקת עישון לאורך תקופה קצרה יותר.
עם זאת, התמונה הייתה שונה כאשר החוקרים בחנו מחלת ריאות חסימתית כרונית והם מצאו קשר בין מחלת ריאות חסימתית כרונית ובין סיכון מוגבר להפרעות שיווי משקל, חולשת שרירים, הידקקות עצמות, אירועי עילפון ונפילות.
לאחר תקנון למחלת ריאות חסימתית כרונית, עישון פעיל לא השפיע עוד על הסיכון לתשישות נפש. מכאן עולה כי מעשנים מועדים יותר לתשישות בשל מחלת ריאות חסימתית כרונית ולא עקב עישון עצמו.
החוקרים מודים כי למחקר מספר מגבלות, אך סבורים כי הממצאים מספקים סיבה נוספת להפסקת עישון.
Age Ageing 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!