מאת ד”ר אלינור מוסרי בריסקין
סטודנטים סינים בריאים חוו תופעות קרדיומטבוליות בתגובה לחשיפה לרמה גבוהה של זיהום אוויר תוך מבני. כך על פי מחקר אקראי מוצלב, שהתפרסם ב- 14 באוגוסט 2017 בעיתון Circulation.
מחקרים אפידמיולוגים קודמים הראו כי חשיפת לאוויר עם ריכוז גבוה של חלקיקים קטנים, בעיקר PM (particulate matter) הקטנים מ 2.5µm (PM2.5) קשור ביתר לחץ דם, מחלה קורונרית, שבץ, וסכרת סוג 2, אך המנגנון לא היה ידוע.
במחקר RCT מוצלב זה גויסו סטודנטים אשר מתגוררים במעונות בהם העישון אסור, באוניברסיטת Fudan אשר בשנגחאי, בה רמת ה- PM2.5 היא פי 4-5 מרמתו בערי ארה”ב. המחקר נערך במהלך חודשים נובמבר ודצמבר 2015.
המשתתפים הונחו להמנע מבישול בבית או ניקוי הבית, והונחו להישאר במעונות ככל שניתן במהלך שתי תקופות של 9 ימים רצופים אשר ביניהן הפרידו 12 יום “washout“. במהלך התקופה “הנקייה”, הונחו מטהרי אוויר בכל חדר במעונות במשך 9 ימים, ובמהלך התקופה “המזוהמת” של 9 ימים הונח מטהר אוויר דמה בכל חדר.
החוקרים בדקו את רמת ה PM2.5 באוויר חדרי המעונות ובאוויר הסמוך למעונות. בסוף המחקר נלקחו בדיקות דם מהמשתתפים, ונבדקו ל- 97 מטבוליטים שונים, וכן נלקחו בדיקות דם ושתן לביומרקרים דלקתיים ומדדי סטרס חמצוני. כמו כן נמדד לחץ הדם של המשתתפים.
55 משתתפים הוכללו במחקר, מתוכם 28 גברים ו 27 נשים, עם גיל ממוצע של 20, BMI ממוצע של 21ק”ג/מ2 ולחץ דם ממוצע של 106/86.
ערך ה PM2.5 הממוצע מחוץ למעונות היה 101µm3. בתוך המעונות רמת ה PM2.5 היתה 46.8 µm3 בנוכחות מטהר דמה, ולאחר 9 ימים של טיהור אוויר מהחלקיקים הקטנים הערך צנח ל 8.6 PM2.5. החשיפה האישית הממוצעת של הסטודנטים לזיהום האוויר היתה 24.3 µm3 במהלך תקופת טיהור האוויר, ו 53.1 µm3 במהלך תקופת טיהור הדמה.
אנליזת המטבוליטים הראתה כי בעת חשיפה גבוהה יותר ל PM2.5 היתה עליה מובהקת סטטיסטית ברמת הגלוקוקורטיקואידים (קורטיזול וקורטיזון) והקטכולאמינים (אפינפרין ונוראפינפרין). נצפו גם שינויים ברמת הגלוקוז, ברמה של 10 חומצות האמינו, חומצות שומן וליפידים בדם. כמו כן היתה עליה מובהקת סטטיסטית בלחץ הדם, תנגודת לאינסולין, ומרקרים של נזק חימצוני ומדדי דלקת בקרב המשתתפים בזמן החשיפה לערכים גבוהים של PM2.5, לעומת התקופה בה החשיפה היתה פחותה.
מחקר זה מציע כי חשיפה לחלקיקי PM2.5 גורמת לשינויים מטבולים אשר מביאים להפעלת צירים הורמונלים כמו היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל, והמערכת הסימפטטית, אשר מעלה את הסיכון הקרדיווסקולרי וקשורה בתוצאים בריאותיים שליליים. המחקר גם מוכיח כי טיהור האוויר על ידי פילטר יעיל יכול להביא לירידה בערכים אלה ועשוי להשפיע לטובה על התוצאים הבריאותיים.
ה- WHO בהמלצותיו לגבי זיהום אוויר המליץ על ערך PM2.5 קטן מ 10 µm3. בערי סין רמת ה PM2.5 יכול להגיע ל-500 ואף ל 1000 µm3, פי 10-20 מאירועי זיהום האוויר הכבדים ביותר בארה”ב בשנים האחרונות.
החוקרים מסכמים כי יש צורך ברגולציה חמורה של נושא זיהום האוויר על מנת להגן על התושבים בארה”ב, אירופה ובכל יתר ארצות העולם.
Particulate Matter Exposure and Stress Hormone Levels. Circulation, August 14 2017.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!