למרות העובדה שהטיפול כיום במחלות ממאירות הוא פחות אינטנסיבי בהשוואה לטיפולים שניתנו בעבר, מטופלים ששרדו ממאירות בילדות בעידן המודרני אינם נוטים לדווח על תחושת בריאות טובה יותר מזו עליה דיווחו מטופלים ששרדו טיפולים שניתנו שנים מוקדם יותר.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הדיווח העצמי אודות המצב הבריאותי בקרב מטופלים ששרדו ממאירות בילדות לאורך שלושה עשורים. מדובר במחקר חתך שכלל 27 מרכזים רפואיים בצפון אמריקה, עם סך כולל של 14,566 מבוגרים ששרדו לפחות חמש שנים לאחר אבחנה ראשונית (גיל חציוני של 26 שנים) וטופלו בין 1970-1999.
החוקרים בחנו את דיווחי המטופלים אודות בריאות כללית או נפשית ירודה, ליקוי תפקודי, מגבלה בפעילות או חרדה או כאב על-רקע ממאירות, כפונקציה של העשור בו ניתן הטיפול, חשיפה לטיפולים לסרטן, מחלות כרוניות, מאפיינים דמוגרפיים והרגלי חיים.
מהתוצאות עולה כי למרות ירידה בתמותה מאוחרת ובשיעור השורדים עם מחלות רפואיות חמורות, מגבילות, או מסכנות-חיים (33.4% בקרב אלו שטופלו בין 1970-1979 ו-21% באלו שטופלו בין 1990-1999), באלו שדיווחו על מצב בריאותי ירוד לא תועדה ירידה לפי עשור הטיפול. בהשוואה לשורדים שאובחנו בין 1970-1979, באלו שאובחנו בין 1990-1999 תועד סיכוי גבוה יותר לדווח על מצב בריאותי ירוד (11.2% לעומת 13.7%) וחרדה על-רקע ממאירות (13.3% לעומת 15%). בין 1970-1979 ובין 1990-1999, שיעור השורדים שדיווחו על תוצאים שליליים היה גבוה יותר באלו עם לויקמיה (בריאות כללית ירודה, 9.5% לעומת 13.9%) ואוסטיאוסרקומה (כאב, 23.9% לעומת 36.6%).
השינויים הזמניים בחשיפה לטיפול לא נקשרו עם השינוי בשיעור השורדים שדיווחו על סיבוכים רפואיים. עישון, אי-הקפדה על פעילות גופנית בהתאם להמלצות ותת-משקל או השמנה נקשרו כולם עם מצב בריאותי ירוד.
החוקרים כותבים כי מאחר ושיעורי ההישרדות לאחר אבחנת ממאירות בילדות השתפרו משמעותית במהלך 30 השנים האחרונות, אוכלוסיית השורדים כעת כוללת את אלו שהיו צפויים למות בעשורים קודמים. מנתוני הדיווח העצמי אודות המצב הבריאותי בקרב השורדים עולה כי לא חל שיפור למרות פיתוח טיפולים חדשים שנועדו לצמצם את רעילות הטיפול.
Ann Intern Med. Published online November 7, 2016
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!