הרגשה טובה ורווחה (well being) הם מדדים וגורמים חשובים של בריאות הציבור ותוחלת החיים..לא מפתיע אולי .. אך מחקר חדש שפורסם ב- Health Affairs מוכיח זאת . המחברים מדגישים את הקשר לתוחלת החיים שבאופן מסורתי נקשר תמיד לתחלואה, אך לדבריהם, להרגשה טובה, שמשקפת את המצב הפיסי, הנפשי והחברתי ביחד עשוי להיות תפקיד חשוב בהשגת תוחלת חיים ארוכה יותר.

החוקרים מסבירים כי קיימת שונות רבה בתוחלת החיים באיזורים שונים בארה”ב (הערת המערכת גם בישראל הקטנה !), ולמרות שגורמים שונים כמו גזע, עוני וחינוך מסבירים באופן חלקי את ההבדלים, עדיין יש מקום להסברים חשובים נוספים, ונראה היה להם שהחשוב ביניהם הוא ההרגשה הטובה, ולכן ניסו לחקור זאת.

המחקר התבסס על נתונים מתןך ה- Global Health Data Exchange, והחוקרים ניתחו ממצאים מ-2010 עד 2012 של אינדקס Gallup-Healthways Well-being של 3,092 מחוזות בארה”ב. האינדקס התבסס על משאל טלפוני לאומי שהעריך 6 מרכיבים של הרגשה טובה: בריאות גופנית, בריאות נפשית, התנהגות בריאותית, הערכת החיים, גישה בסיסית וסביבת עבודה.

בסה”כ, ציוני הרגשה טובה עבור גברים ונשים נעו בין 35,6 ל-87.1 (ממוצע 66.4, סטיית תקן 4.2) , ותוחלת החיים למחוזות נעה בין 72.6 ל-85.0 שנים לנשים, ובין 63.9 ל-81.7 בגברים.

מחוזות עם תוחלת חיים נמוכה יותר היו ממוקמות בדרום והיו עם שיעור גבוה יותר של שחורים, רמת השכלה נמוכה, שיעורי עוני גבוהים יותר מאשר מחוזות עם תוחלת חיים ארוכה יותר.

עם זאת, החוקרים מצאו שמחוזות עם ציוני הרגשה טובה גבוהים יותר היו עם תוחלת חיים ארוכה יותר. הם מצאו שכל עלייה בסטיית תקן אחת בציון ההרגשה הטובה הייתה קשורה עם גידול של 1.9 שנים בתוחלת החיים של נשים, ושל 2.6 שנים של גברים.

קשר חיובי זה נשמר גם לאחר שהחוקרים ביצע התאמות לגזע, עוני, חינוך ומדד ההרגשה הטובה היווה קשר מתווך של גורמים אלה עם תוחלת חיים באופן מובהק.

החוקרים מצאו גם שכל 6 המרכיבים של ההרגשה הטובה היו קשורים באופן מובהק עם תוחלת החיים. במיוחד, בלט מרכיב הבריאות הגופנית שהיה עם הקשר החזק ביותר: כל כל שינוי של סטיית תקן אחת בציון הבריאות הגופנית, תוחלת החיים הייתה גבוהה יותר ב-2.0 שנים בנשים, וב-2.5 שנים בגברים.

באופן דומה גם כל גידול של סטיית תקן אחת במדד ההתנהגות הבריאותית גם היה קשור לעלייה בתוחלת החיים (1.6 שנים בנשים ו-2.2 שנים בגברים).

לדעת החוקרים, לממצאים חשיבות קלינית מעשית. על רופאים לפעול לדעתם לשיפור ההרגשה הטובה בקרב מטופליהם, לא רק בגלל שזה יעזור להם לחיות יותר, אלא בגלל שההרגשה הטובה עצמה היא תוצא בריאותי חשוב. באופן מעשי, זה אומר שעל הרופאים להכיר טוב יותר את מטופליהם, כולל בירור מידע על עבודתם, מצבם הנפשי ועד כמה הם נגישים למזון בריא ולמקום בו יוכלו לבצע פעילות גופנית.

בנוסף, מדגישים החוקרים את הצורך בהשקעות בקהילה שעשויות לתמוך ברווחה ובהרגשה הטובה של הקהילה. הם מציינים שחלק מהפרמטרים של ההרגשה הטובה תלויים בגורמים שנמצאים מחוץ למערכת הבריאות (הפחתת אלימות , דוכני מזון טרי וכד’) .

Health Aff. Published online November 9, 2016.Abstract

לדיווח במדסקייפ

הערת המערכת: הממצאים אינם מפתיעים ודאי וגם ללא אנליזה סטטיסטית די סביר היה להניח שיש קשר בין ה-well being לתוחלת החיים. מכיוון שמדובר במחקר אמריקאי, שכידוע עברה מערכת בחירות קשה (היו סקרים לפיהם 60% מהאמריקאים ציינו שהם במועקה – STRESS במהלך הבחירות) , ובמיוחד כעת לאור התוצאות המפתיעות, יהיה מעניין במיוחד לבדוק עוד כמה שנים את מצב ה-well being והקשר לתוחלת החיים, ולהשוות לממצאים הנוכחיים… 

ובנימה קצת יותר רצינית, המסר של להכיר טוב יותר את המטופל הוא אכן חשוב. בהקשר זה, אתם מוזמנים להצטרף לקורס האינטרנטי “רפואה שלמה” אשר מלמד ומכשיר אנשי מקצוע לייצר קשר עמוק ורחב יותר עם המטופלים.