במאמר שפורסם בכתב העת Heart מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי יכולת גופנית גבוהה יותר הינה גורם מנבא משמעותי של ההישרדות למרות יכולת ממוצעת נמוכה יותר בגילאים מבוגרים, ממצאים המחזקים את חשיבות יכולת גופנית בכל הגילאים. הגיל הביולוגי על-פי הכושר הגופני עשוי להיות גורם מנבא משמעותי יותר של ההישרדות מאשר גיל כרונולוגי.
מדובר במחקר רטרוספקטיבי שכלל כ-57,000 משתתפים ללא מחלת עורקים כלילית או אי-ספיקת לב (גיל חציוני של 53 שנים, 49% נשים), שהשלימו מבחן מאמץ על הליכון בין השנים 1991-2009. המשתתפים היו במעקב למשך 10.4 ו-5.4 שנים להערכת תמותה מכל-סיבה ואוטם שריר הלב, בהתאמה. החוקרים חישבו את יחס הסיכון על-רקע יכולת גופנית לפי גיל. תוך תקנון לנתונים דמוגרפיים והמודינאמיים, היסטוריה רפואית וטיפול תרופתי.
החוקרים תיעדו 6,356 מקרי תמותה ו-1,646 אוטמים של שריר הלב במהלך המעקב. היכולת הגופנית ירדה עם עליה בגיל. יכולת גופנית גבוהה יותר נקשר בקשר מובהק עם הישרדות טובה יותר, עם יחס סיכון של 0.82 לכל MET (Metabolic Equivalent) בנבדקים מתחת לגיל 40 ועד 0.88 באלו מעל גיל 70 שנים. הגיל הביולוגי השתנה משמעותית עד שלושה עשורים בתוך כל עשירון גיל, והיה גורם מנבא משמעותי יותר לתמותה ואוטם שריר לב מאשר הגיל הכרונולוגי.
ממצאי המחקר עשויים לסייע בדיונים עם המטופלים באשר לחשיבות היכולת הגופנית על הסיכון ארוך הטווח.
Heart. 2016;102(6):431-437
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!