מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Molecular Psychiatry עולה כי תחושת עצבות מלווה בעליה ברמות בדם של IL-18 (Interleukin-18) וכן בשינויים ברמות אופיואידים תלויי-דחק במוח, אך השפעות אלו היו מופחתות בזמן מצב רוח נייטראלי.
מהממצאים עולה כי תגובות אימוניות הכוללות את IL-18 עשויות להשפיע ולהגדיל את הנטייה למחלות רפואיות מסוימות, דוגמת סוכרת, מחלות לב ותסמונות כאב, בעיקר בחולים הסובלים מדיכאון.
במסגרת המחקר החוקרים השרו מצב עצבות ומצב רוח נייטראלי במחזורים במשך 45 דקות, ב-28 נשים מתנדבות (15 ביקורות בריאות ו-13 משתתפיות עם הפרעת דיכאון מג’ורית, שאינן נוטלות טיפול תרופתי). המתנדבות השלימו בדיקת PET.
השראת מצב רוח עצוב בוצעה ע”י בקשה מהמשתתפות להתמקד ברגשות שחוו במהלך אירוע קודם שלווה בעצב עמוק, דוגמת מוות של אדם אהוב, אובדן חיית מחמד, או סיום מערכת יחסים. השראת מצב רוח נייטראלי בוצעה ע”י בקשה מהמתנדבות להתמקד רק בתחושות שחוו במהלך בדיקת ה-PET.
לאחר מכן, החוקרים השלימו בדיקות להערכת רמות IL-18 בדם בתחילת המחקר, לאחר 45 דדקות ולאחר 90 דקות. הם גם בחנו את הקשר בין רמות IL-18 בדם ובין שינויים נלווים בשחרור אופיואידים.
בסריקה הראשונה, בנשים עם הפרעת דיכאון מג’ורי תועדה פעילות אופיואידים גבוהה יותר וריכוז IL=18 גבוה יותר, בהשוואה למתנדבות בריאות.
החוקרים מצאו כי עצבות הביאה לעליה משמעותית בריכוז IL-18 בשתי קבוצות המתנדבות. עם זאת, ההשפעה של עצבות הייתה בולטת יותר בנשים עם הפרעת דיכאון מג’ורית, בהשוואה למתנדבות בריאות. התמקדות בעצבות הובילה גם לעליה בכמות האופיואידים ששוחררה במוח, והעליה הנ”ל בריכוז האופיואידים הייתה פרופורציונאלית לעליה בריכוז IL-18 בדם.
מצב רוח נייטראלי לא השפיע על ריכוז IL-18 במתנדבות בריאות, מאחר ורמתן הייתה תקינה מלכתחילה. עם זאת, בנשים שסבלו מדיכאון תועדו רמות IL-18 גבוהות יותר מלכתחילה, ורמות אלו ירדו בעקבות השראת מצב רוח נייטראלי.
החוקרים מסבירים כי הם מתבססים על טכניקה קוגניטיבית להפחתת ביטוי חלבונים פריפריים הקשורים עם מחלות רפואיות. במידה וממצאים אלו יאשורו במחקרים גדולים יותר, אזי ייתכן וטכניקות התנהגותיות יובילו לשינוי חלבונים פריפריים וכך יפחיתו סיכון למחלות רפואיות, דוגמת מחלות לב וכלי דם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!