מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine במהלך חודש דצמבר עולה כי במבוגרים עם זיהומים ללא-סיבוכים בדרכי נשימה, מתן מרשם דחוי עשוי להביא להפחתת היקף הטיפול האנטיביוטי, בהשוואה למתן מרשם מיידי. החוקרים מדווחים כי גישה זו הובילה לעליה קלה בנטל ומשך התסמינים, אך ההבדל לא היה בעל חשיבות קלינית.

מטרת המחקר הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של שתי הגישות לטיפול בזיהומים חדים, לא-מסובכים, בדרכי הנשימה. החוקרים גייסו למחקר 405 מבוגרים מ-23 מרכזי טיפול ראשוני בספרד.

המשתתפים חולקו באקראי לאחת מארבע גישות מרשם לטיפול: (1) גישת מרשם דחוי הניתן בידי המטופל; (2) גישת מרשם דחוי הדורשת מהמטופל לאסוף את המרשם ממרכז הטיפול הראשוני; (3) מרשם מיידי ו-(4) גישה ללא טיפול אנטיביוטי.  מרשם דחוי כלל מתן מרשם לאנטיביוטיקה אותה יש ליטול רק במידה וחלה החמרה בתסמינים או שלא חל שיפור לאחר מספר ימים.

התוצאים העיקריים כללו את משך התסמינים וחומרתם. כל תסמין דורג בסולם של ש נקודות (מדדים של 3-4 הוגדרו כבינוניים, 5-6 הוגדרו כחמורים). תוצאים משניים כללו טיפול אנטיביוטי, שביעות רצון המטופלים ואמונת המטופלים ביעילות הטיפול האנטיביוטי.

מדגם המחקר כלל 405 חולים, 398 מהם נכללו בניתוח הנתונים; 136 חולים (34.2%) היו גברים, כאשר הגיל הממוצע עמד על 45 שנים. החומרה הממוצעת של התסמינים נעה בין 1.8-3.5 נקודות בסולם Likert, ומשך התסמינים הממוצע בביקור הראשון עמד על 6 ימים. מצב הבריאות הכללי במהלך הביקור הראשוני עמד בממוצע על 54 (בסולם של 0-100, כאשר 0 העיד על מצב בריאותי גרוע ו-100 העיד על המצב הכי טוב).

משך תסמינים חמורים עמד על 3.6 ימים בקבוצת הטיפול במרשם מיידי ו-4.7 באלו שלא קיבלו מרשם לטיפול. חציון משך התסמינים החמורים עמד על 3 ימים באלו שנדרשו לאסוף את המרשם מהמרכז הרפואי ועל 3 ימים בחולים שהחזיק במרשם בידיהם, לעומת 5 ימים בקבוצת החולים ללא מרשם לטיפול אנטיביוטי. בחולים שחולקו לקבוצה ללא מרשם לטיפול או לאחת משתי גישות מרשם דחוי, היקף השימוש בתרופות אנטיביוטיות היה נמוך יותר והחולים האמינו בסבירות נמוכה יותר בתועלת הטיפול. שביעות הרצון הייתה דומה בכל הקבוצות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מממצאי המחקר עולה כי גישת מתן מרשם דחוי או גישה ללא מתן מרשם לטיפול אנטיביוטי הביאו להפחתת היקף הטיפול האנטיביוטי, בהשוואה לגישת מתן מרשם לטיפול מיידי.

JAMA Intern Med. Published online December 21, 2015.

לידיעה במדסקייפ