מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Congress of Obstetricians and Gynecologists ופורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology, עולה כי טיפול מקומי בלידוקאין באזור הנרתיק מביא לשיפור כל מרכיבי התפקוד המיני בנשים לאחר-מנופאוזה, לאחר ממאירות של השד.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיספראוניה הינה תופעה נפוצה בנשים ששרדו סרטן שד, לאור רמות אסטרוגן נמוכות. כעת הם ביקשו לבחון אם ניתן למנוע את הכאבים במקרים אלו עם טיפול מקומי בלידוקאין.
מדובר במחקר אקראי, מבוקר, כפל-סמיות, שכלל נשים חסרות אסטרוגן לאחר ממאירות של השד, עם דיספראוניה חמורה. המשתתפות טופלו בתמיסת סליין או לידוקאין 4% לאזור הנרתיק, במשך שלוש דקות לפני חדירה נרתיקית. לאחר חודש של בדיקות עצמיות עם החדרת טמפון או קיום יחסי מין פעמיים בשבוע , כל הנשים טופלו בלידוקאין למשך חודשיים במסגרת שלב בתווית פתוחה של המחקר. התוצא העיקרי היה ההערכה העצמית של המטופלות את הכאב בעת חדירה בסולם של 0-10. תוצאים משניים כללו מצוקה עקב קיום יחסי מין (מדד Female Sexual Distress Scale), תפקוד מיני (Sexual Function Questionnaire) וחזרה לקיום יחסי מין.
מדגם המחקר כלל 46 נשים עם עדות קלינית לאטרופיה של אזור הפות והנרתיק, דיספראוניה (חציון מדד כאב שי 8 מתוך 10), מדדי מצוקה עקב קיום יחסי מין מוגברים (חציון של 30.5) והפרעה בתפקוד המיני. בקרב מטופלות בלידוקאין תועד כאב קל יותר בזמן קיום יחסי מין בשלב הסמוי (חציון מדד של 1.0 לעומת 5.3 בקבוצת הביקורת, p=0.007). לאחר טיפול בתווית פתוחה בלידוקאין, 37 מבין 41 נשים (90%) דיווחו על חדירה נוחה. עוד תועדה ירידה במדדי מצוקה בזמן קיום יחסי מין (חציון מדד של 14, p<0.001) ושיפור בתפקוד המיני בכל התחומים, למעט אחד.
מבין 20 הנשים שנמנעו קודם לכן מקיום יחסי מין והשלימו את תקופת המחקר, 17 נשים (85%) שבו לקיום יחסי מין ודיווחו על חדירה נוחה. אף אחד מבני הזוג לא התלונן על תחושת נימול של איבר המין.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בנשים לאחר ממאירות של השד, הסובלות מדיספראוניה לאחר מנופאוזה, הטיפול בתמיסת לידוקאין באזור איברי המין עשוי להקל על קיום יחסי מין.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!