מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Circulation, עולה כי נוגדי-קרישה פומיים ישירים לפחות דומים ביעילותם לאנטגוניסטים לוויטמין K בהפחתת הסיכון לקרישיות יתר בקשישים, אך דפוס הסיכון לדימומים שונה משמעותית. בפרט, Dabigatran (פרדקסה) לווה בסיכון גבוה יותר לדימומים ממערכת העיכול, בהשוואה לאנטגוניסטים לוויטמין K. אין נתונים מספקים בנוגע ל-Apixaban (אליקוויס), Edoxaban ו-Rivaroxaban (קסרלטו).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין עדויות ברורות בנוגע לשימוש בנוגדי-קרישה פומיים ישירים בקשישים, בפרט בכל הנוגע לסיכון לדימומים. כעת הם ערכו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים להערכת נוגדי-קרישה פומיים ישירים (Dabigatran, Apixaban, Rivaroxaban ו-Edoxaban) להערכת היעילות והסיכון לדימומים, בהשוואה לאנטגוניסטים לוויטמין K בקשישים בגילאי 75 שנים ומעלה, שקיבלו טיפול למניעת תרומבואמבוליזם ורידי או אירוע מוחי.
19 מחקרים היו זמינים להערכה, אך רק 11 דיווחו על נתונים הנוגעים ספציפית לקשישים.
היעילות של הטיפול בהפחתת סיכון תרומבוטי עם נוגדי-קרישה פומיים ישירים הייתה דומה או עדיפה לאנטגוניסטים לוויטמין K בקשישים. הנתונים הצביעו על סיכון מוגבר לדימומים מג’וריים בהשוואה לאנטגוניסטים לוויטמין K עם טיפול ב-Dabigatran במינון 150 מ”ג (יחס סיכויים של 1.18) אך לא עם טיפול במינון 110 מ”ג. עליה דומה בסיכון לדימומים ממערכת העיכול תועדה עם Dabigatran במינון 150 מ”ג (יחס סיכויים של 1.78) ו-110 מ”ג (יחס סיכויים של 1.40), עם סיכון קטן יותר לדימום תוך-גולגולתי בהשוואה לאנטגוניסטים לוויטמין K עם Dabigatran במינון 150 מ”ג (יחס סיכויים של 0.43) ו-Dabigatran במינון 110 מ”ג (יחס סיכויים של 0.36).
החוקרים מדווחים על סיכון נמוך משמעותית לדימומים מג’וריים בהשוואה לאנטגוניסטים לוויטמין K עם טיפול ב-Apixaban (יחס סיכויים של 0.63), Edoxaban במינון 60 מ”ג (יחס סיכויים של 0.81) או 30 מ”ג (יחס סיכויים של 0.46), בעוד שעם Rivaroaxban תועדו סיכונים דומים.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת הסיכון לדימומים עם נוגדי-קרישה פומיים ישירים בקשישים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!