האם יש מקום לטיפול תרומבוליטי לטיפול באירועים מוחיים לאחר ניתוח? (מתוך כנס ה-ESO)

מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-European Stroke Organization עולה כי שיעור הדימומים בעקבות טיפול תרומבוליטי בחולים שפיתחו אירוע מוחי חד במהלך 90 ימים לאחר התערבות ניתוחית.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים נתונים ממאגר TEMPiS שכלל כ-5,000 חולים עם אירוע מוחי בדרום-מזרח בוואריה שקיבלו טיפול תרומבוליטי משנת 2003. מבין אלו, 136 חולים עברו התערבות ניתוחית ב-90 הימים שלפני הטיפול התרומבוליטי, כאשר מרבית הניתוחים היו אורתופדים או על-רקע טראומה (43 מקרים), אך נכללו גם 25 ניתוחי בטן ו-10 ניתוחי לב.

באשר למועד הניתוח בהשוואה לטיפול התרומבוליטי, ב-39 מקרים ההתערבות הניתוחית בוצעה בתוך שבעה ימים מהטיפול התרומבוליטי וביתר 99 המקרים ההתערבות הניתוחית בוצעה 8-90 ימים לפני הטיפול התרומבוליטי. מבין הפרוצדורות הניתוחיות, 81 סווגו כניתוחים מג’וריים עם סיכון דימום גבוה ו-57 סווגו כפרוצדורות מינוריות עם סיכון דימום נמוך.

מנתוני הבטיחות עלו שמונה מקרים של המטומה (6%) באזור הניתוח והחוקרים הופתעו מהשיעור הנמוך של דימומים. שיעור הדימומים היה גבוה יותר בחולים שנותחו במהלך שבעת הימים שלפני הטיפול התרומבוליטי (4 מבין 39 חולים), בהשוואה לאלו שלא נותחו לאחרונה (4 מבין 99 חולים) ובאלו לאחר ניתוח מג’ורי (6 מבין 81 חולים), בהשוואה לאלו לאחר פרוצדורות מינוריות (2 בין 57 חולים).

בחמישה מהמקרים הללו ההמטומה טופלה בקלות באמצעות לחץ מקומי וניטור הדוק. בשלושת המקרים האחרים ההמטומה הייתה חמורה ותוארה בחולים לאחר ניתוח מג’ורי. חולה אחד נדרש להסרת המטומה תת-עורית ארבעה ימים לאחר התערבות להסרת תסחיף בעורק הברכיאלי. חולה אחר נדרש לקולונוסקופיה ומספר קליפים שישה ימים לאחר הסרת אדנומה באזור. חולה שלישי טופל בארבע מנות דם לאור דימום מג’ורי תשעה ימים לאחר ניתוח ורטברופלסטיה באוזר המותני.

לא תוארו מקרים של המטומה פטאלית באזור הניתוח, אך חולה אחת הלכה לעולמה בשל דימום מהקיבה. המטופלת עברה טיפול למפרצת בעורק ה-MCA (Middle Cerebral Artery) 72 ימים קודם לכן ופיתחה דמם תת-עכבישי קטן וטופלה בארבע מנות דם. החולה הלכה לעולמה שישה ימים לאחר הטיפול התרומבוליטי עקב סיבוכים רבים.

במונחים של דימום מחוץ לאזור הניתוח, תועדו 13 מקרים של דימום תוך-מוחי (כולם ללא תסמינים), מקרה אחד של ירידת המוגלובין ושמונה מקרים של המטומה באזורים שאינם קשורים להתערבות הניתוחית.

שיעורי התמותה באשפוז עמדו על 8.2%, בדומה לנתונים ממאגרים אחרים אודות תוצאות טיפול תרומבוליטי כנגד אירוע מוחי.

מדובר במחקר הראשון להערכת הבטיחות של טיפול תרומבוליטי בתקופה שסביב התערבות ניתוחית ולאחר התערבות ניתוחית. ממצאים אלו מעידים כי tPA הינה אפשרות בטוחה לטיפול בחולים זמן קצר לאחר ניתוח. התוצאות מרגיעות במיוחד במקרים בהם חולים עברו ניתוח מינורי עם סיכון דימום נמוך, ובאלו שנותחו למעלה משבוע לפני הטיפול התרומבוליטי.

מתוך כנס ה-ESO

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן