מנתונים שפורסמו בכתב העת Cancer Prevention Research עולה כי הטיפול במטפורמין בחולים עם סוכרת מסוג 2 אינו מלווה בעליה בסיכון להתפתחות סרטן ריאות בשלב מאוחר יותר. עם זאת, מהממצאים עולה כי חלה ירידה של 43% בסיכון לסרטן ריאות עם הטיפול במטפורמין וכי ההגנה האפשרית הייתה גדולה יותר עם שימוש ממושך יותר בתרופה. מנגד, במעשנים בהווה תואר קשר בכיוון הפוך, כלומר, הטיפול במטפורמין לווה בסיכון מוגבר לסרטן ריאות, אך גם במקרה זה הקשר לא היה מובהק סטטיסטית.
החוקרים ערכו את מחקר העוקבה במטרה לבחון את הקשר בין טיפול במטפורמין ובין התפתחות סרטן ריאות, תוך התייחסות להטיות אפשריות. לשם כך הם אספו נתונים אודות 47,351 חולים עם סוכרת בגילאי 40 שנים ומעלה, שהשלימו שאלון בריאותי בין השנים 1994-1996. המעקב אחר התפתחות סרטן ריאות נע בין 1 בינואר, 1997, ועד 30 ביוני, 2012.
ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון לסרטן ריאות על-רקע שימוש חדש במטפורמין, ביחד עם סך משך הטיפול והמינון המצטבר, תוך תקנון לערפלנים אפשריים.
במהלך מעקב של 428,557 שנות-אדם, 747 חולים אובחנו עם סרטן ריאות. לא תואר קשר בין משך, מינון או מועד הטיפול במטפורמין ובין הסיכון הכולל לסרטן ריאות. עם זאת, בקרב אלו שלא עישנו מעולם תואר קשר הפוך עם הסיכון לסרטן ריאות (יחס סיכון של 0.57), והסיכון ירד עם שימוש ממושך יותר (חמש שנים ומעלה, יחס סיכון של 0.48). בקרב מעשנים פעילים, הערכת הסיכון המקבילה עמדה על 1.0<, אם כי לא מובהקת סטטיסטית.
בהתאם לשינויים הללו בהשפעה לפי היסטוריית עישון, טיפול ממושך יותר נקשר עם סיכון נמוך יותר לאדנוקרצינומה (יחס סיכון של 0.69), אך סיכון גבוה יותר לממאירויות מסוג Small Cell Carcinoma (יחס סיכון של 0.82). באוכלוסיה זו, החוקרים לא מצאו כי הטיפול במטפורמין השפיע על הסיכון הכולל לסרטן ריאות.
השונות בקשר בין הרגלי עישון והיסטולגיה/מונולוגיה דורשים בירור נוסף של הנושא.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for Cancer Research
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!