במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Public Health מדווחים חוקרים על ממצאי סקירה חדשה מהם עולה כי צווי האופנה ועליה בפעילויות בשעות הפנאי, לצד תפישה חדשה הנוגעת למראה השיזוף הבריא, עשויים לתרום רבות לעליה בשיעורי מלנומה בכל שנה.

החוקרים מצאו כי שיעורי מלנומה בארצות הברית עלו במקבילה לירידה בהיקף כיסוי הגוף של בגדי יום מתחילת המאה העשרים. לדבריהם, הממצאים המרשימים של הסקירה נוגעים להיקף ההשפעה של גורמים סוציו-אקונומיים ותרבותיים על החשיפה לקרינה אולטרה-סגולה והעליה בהיארעות מלנומה.

אעפ”י שגורמי הסיכון למלנומה מוכחים היטב, התרומה של גורמים סוציו-אקונומיים, כולל סגנון הלבוש, נורמות חברתיות, התפישה של עור שזוף, מגמות כלכליות ודפוסי טיולים, להיארעות מלנומה, לא נבחנה לעומק. במסגרת המחקר הנוכחי בחנו החוקרים יצירות אומנות, פרסומות, דפוסי אופנה ונתונים בנוגע לפעילויות בזמן הפנוי ובין שינויים היסטוריים בחשיפה העורית לקרינה אולטרה-סגולה בארבע תקופות שונות במהלך המאה העשרים.

לפני שנת 1910, עור בהיר היה הרצוי, עם סטיגמה שהוצמדה לעור שזוף. הדבר נבע בעיקר מכך שמרבית האנשים במעמד פועלים עבדו מחוץ לביתם ולא היו יכולים להימנע מעור שזוף. עור חיוור היה רצוי מאחר ושימש כסמן לעושר ומעמד גבוה. בגדי ים כיסו למעלה מ-75% משטח העור בגברים ובנשים ובגדי ספורט כיסו למעלה מ-90%.

בין השנים 1910 עד סוף שנות השלושים של המאה הקודמת, עור שזוף הפך מקובל יותר. לאמריקאי הממוצע היה זמן פנוי רב יותר לפעילויות מחוץ לביתו והבגדים הפכו מעט חושפניים יותר. בגדי ים כיסו כמחצית משטח הגוף ובגדי ספורט חשפו כ-14% מעורם של גברים ו-27% מעורן של נשים.

גם בקהילה הרפואית החלו להבין את החשיבות של אור שמש במחלות מסוימות, כולל שחפת, פסוריאזיס ורככת. בדומה לאמונות רפואיות אחרות, צצו טענות בנוגע לתועלת התרפויאטית של קרינה אולטרה-סגולה במגוון מחלות, למרות שלא היו נתונים אמיתיים שתמכו בטיעונים אלו. כתוצאה מכך, עור שזוף נקשר עם בריאות טובה והחלה עליה אמיתית בשיעור האנשים עם עור שזוף.

המגמה של בילוי זמן רב יותר מחוץ לבית, לצד ירידה הולכת ונמשכת בביגוד, המשיכו בשנות הארבעים עד שנות השבעים של המאה הקודמת. בגדי ים חשפו למעלה מ-80% מעור הגוף ובגדי ספורט חשפו כ-40% משטח הגוף של גברים ונשים. במהלך זמן זה החלו להבין את הסכנות של חשיפה לקרינה אולטרה-סגולה והומלץ על שימוש באמצעי הגנה מפני השמש למניעת כוויות שמש.

בשנת 1950, כשלושה מכל 100,000 אנשים אובחנו עם מלנומה, אך עד סוף שנות השבעים שיעור זה עלה פי שלוש בגברים ובלמעלה מפי שתיים בנשים. במהלך המאה העשרים, שיזוף במקומות סגורים הפך פופולארי יותר, בגדי ים חשפו כ-90% משטח הגוף ובגדי ספורט חשפו כמעט 50% משטח הגוף. במקביל, שיעורי מלנומה עלו לכ-14 ו-11 מקרים לכל 100,000 גברים ונשים, בהתאמה.

כאשר הציבו את הנתונים על שני גרפים, החוקרים זיהו מגמה כמעט מקבילה בין עליה בחשיפת העור לקרינה אולטרה-סגולה ובין שיעורי אבחנת מלנומה.

אעפ”י שלא ניתן להסיק מסקנות חד-משמעיות ולהגדיר קשר סיבתי בסקירה מסוג זה, החוקרים מספקים רמזים ראשונים לעדויות הקושרות בין השתיים, העשויות להוביל לנקיטת אמצעים שבסופו של דבר יסייעו בהפחתת היארעות מלנומה.

Am J Public Health 2014

לידיעה במדסקייפ