במאמר שפורסם בכתב העת BMJ מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי גברים ונשים המגיעים לעבודה באמצעי תחבורה פעילים וציבוריים (יוממות פעילה או Active Commuting) מדדי מסת הגוף ואחוזי השומן בגוף נמוכים יותר משמעותית, בהשוואה לאלו שהגיעו לעבודה באמצעי תחבורה פרטיים.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם עידוד יוממות פעילה הינה גישה יעילה למניעת השמנת-יתר, כאשר בחנו אם יוממות פעילה (הליכה או רכיבה חלק או כל המרחק למקום העבודה) קשורה באופן בלתי-תלוי עם סמנים ביולוגיים אובייקטיביים להשמנה.
מדובר במחקר חתך שכלל נתונים ממחקר UKHLS (UK Household Longitudinal Study). אופן ההגעה למקום העבודה סווג לפי שלוש קטגוריות: אמצעי תחבורה פרטיים, אמצעי תחבורה ציבוריים ואמצעי תחבורה פעילים.
החוקרים אספו נתונים אודות מדדי מסת גוף של 7,534 משתתפים ונתונים אודות אחוז השומן בגוף של 7,424 משתתפים. התוצא העיקרי היה מדד מסת הגוף ואחוז השומן בגוף.
מהתוצאות עולה כי בהשוואה לאמצעי תחבורה פרטיים, זוהה קשר בין הגעה למקום העבודה באמצעי תחבורה ציבוריים ובין מדדי מסת גוף נמוכים יותר בגברים ובנשים. במודל מתוקנן, בגברים שהגיעו למקום העבודה באמצעי תחבורה פעילים לעומת ציבוריים או פרטיים מדדי מסת הגוף היו נמוכים ב-1.10 ו-0.97 נקודות, בהתאמה, בהשוואה לאלו שהגיעו למקום העבודה באמצעי תחבורה פרטיים. בנשים שהגיעו באמצעי תחבורה ציבוריים או פעילים מדדי מסת הגוף היו נמוכים יותר ב-0.72 ו-0.87 נקודות, בהתאמה, בהשוואה לאלו שהגיעו לעבודה באמצעי תחבורה פרטיים. התוצאות אודות אחוז השומן בגוף היו דומות בהיקפן ומשמעותן.
החוקרים מסכמים וכותבים כי יוממות פעילה מלווה במדדי מסת גוף ואחוזי שומן נמוכים יותר, קשר שלא השתנה לאחר תקנון למגוון ערפלנים אפשריים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!