זיהום אוויר עשוי להביא לעליה בסיכון לאירועים לבביים, כך מדווחים חוקרים במהלך כנס ה-Acute Cardiac Care Congress לשנת 2013.
החוקרים מסבירים כי בעשורים האחרונים חלה עליה מטרידה בזיהום אוויר. ללא תלות במדיניות מקומית ואזורית לאישור איכות האוויר, ההשפעות השליליות של זיהום אוויר עדיין מהוות בעיה חשובה לבריאות הציבור.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לאשר את הקשר בין רמות PM10 (Particulate Matter), המהוות סמן לזיהום אוויר כללי, והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים אקוטיים. הם גם בחנו את הנטייה הפרטנית לאירועים קרדיווסקולאריים במהלך רמות זיהום אוויר גבוהות. הם אספו נתונים אודות ריכוזי PM10 בברשיה בשנים 2004-2007 ואודות שיעור האשפוזים עקב אירועים לבביים.
מהמחקר עולה קשר משמעותי בין רמות PM10 ובין אשפוזים בשל אירועים קרדיווסקולאריים אקוטיים, דוגמת תסמונת כלילית חדה, אי-ספיקת לב, החמרת אי-ספיקת לב, פרפור פרוזדורים פראוקסיזמאלי והפרעות קצב חדריות. ההשפעה הייתה ליניארית, עם עליה של 3% בשיעור האשפוזים לכל עליה של 10 מיקרוגרם ב-PM10.
החוקרים גם מצאו כי בקרב אנשים מעל גיל 65 שנים ובגברים תועדה נטייה גדולה יותר משמעותית להפרעות קצב, פרפור פרוזדורים, או תסמונת כלילית חדה, עם עליה בזיהום האוויר. ייתכן כי הדבר נובע משכיחות מוגברת של מחלות רקע וחולשה גדולה יותר של המערכת הקרדיווסקולארית עם הגיל.
ממצא נוסף העולה מהמחקר נוגע לעליה באשפוזים קרדיווסקולאריים בזמנים של רמות גבוהות של זיהום אוויר, שהייתה נפוצה יותר בחולים שאושפזו בעבר בשל אירוע קרדיווסקולארי. החוקרים ממליצים לשים לב להגנה על חולים מבוגרים יותר, ואלו לאחר אירוע לבבי קודם או בעיות לב אחרות, מאחר והם פגיעים יותר לאירוע לבבי נוסף.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הסף הקבוע כיום של PM10 (50 microgram/m3) הוא גבוה מדי מאחר וברמה זו הם זיהו עליה בשיעור האשפוזים עקב מחלות לב. יש להפחית את ערך הסף ל-20-30 micrograms/m3, או אף פחות, במידת האפשר, מאחר ובדומה לכולסטרול, מדובר בסיכון רציף ככל שהרמות גבוהות יותר כך הסיכון גדול יותר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!