טיפול בפרוטונים מהווה טיפול חליפי להקרנות קונבנציונאליות בחולי סרטן, אך הינו טיפול הרבה יותר יקר. עם המשך ההתפתחות של מרכזים לטיפול בפרוטונים בארצות הברית וברחבי העולם, ממשיכה המחלוקת בנוגע לשאלה אם לטיפול אכן תועלת אמיתית.

לדברי מומחים בבריטניה, טיפול בפרוטונים מציע תקווה לחולים, אך אין תועלת ברורה ומדידה אותה ניתן לתרגם ולהסביר לחולים. כיום אין מרכזים לטיפול זה בבריטניה, אך צפוי להיפתח מרכז אחד בשנת 2014. בארצות הברית, ישנם כבר 11 מרכזים כאלו, המטפלים במספר הולך וגדל של חולי סרטן.

המומחים מאמינים כי מדובר בבזבוז כספים על מוצר שבשלב זה, חסר ערך מוסף. ייתכן כי בעתיד יהיו הוכחות לתועלת, אך הדבר עשוי לקחת עוד שנים רבות.

בדיון שנערך ביעד ונגד הטיפול בפרוטונים, הוצגו הטענות התומכות בטיפול זה והטענות כנגד הטיפול הנ”ל. מומחים שתמכו בטיפול בפרוטונים הסבירו כי לטיפול מעט תופעות רעילות, בהשוואה לטיפול קרינתי קונבנציונאלי, בעיקר בילדים החולים בסרטן.

טיפול קרינתי קונבנציונאלי עשוי להוביל לרעילות ארוכת טווח, בעיקר בילדים גדלים. ייתכנו השפעות על כל האיברים המתפתחים והמבנים הרגישים, כולל הלב, הריאות, איברי הרבייה, העיניים והכליות. וכמובן, ישנו הסיכון להתפתחות גידולים משניים.

הסיכון לממאירות של בלוטת התריס עלה בילדים מתחת לגיל 10 שנים, גם במינונים של 10 Gy. חלק מהמומחים טענו כי כל מינון לבלוטת התריס מביא לעליה בסיכון.

אחת הדרכים להפחתת רעילות הטיפול כוללת הפחתת הנפח המוקרן. טיפול בפרוטונים הינו אחד הכלים היעילים ביותר, מאחר שמעביר את המנה לגידול, אך מגביל את החשיפה לרקמה מסביב.

אזורים מסוימים בגוף מצויים בסיכון גבוה יותר מאחרים, גם במינוני קרינה נמוכים, בעיקר בילדים. קטרקט עשוי להופיע בעקבות חשיפה ל-1-2 Gy, וגדילת העצם מושפעת ממינון של 10-25 Gy. איברי הרבייה והכליות הם גם אתרים רגישים להשפעות של קרינה. חשיפה של האשכים ל-2-3 Gy מובילה לאזוספרמיה וככל הנראה להפרעות פוריות בלתי-הפיכות. לכן, גם מינון נמוך עשוי להשפיע לאורך זמן.

טיפול בפרוטונים עשוי להשפיע לטובה על גידולים באזור בית החזה. טיפול IMRT (Intensity Modulated Radiation Therapy) כולל העברת מינון גדול יותר לריאה הנגדית במבוגר עם סרטן ריאות. עם טיפול בפרוטונים, ניתן להגביל את החשיפה לצד הגידול, וכך לשמר את התפקוד הריאתי.

מנגד, מומחים הסבירו כי התומכים בגישה זו התבססו על מקרים נבחרים בקפידה להבהרת הנקודה. אך במונחים מעשיים, ממאירויות בילדים מהוות כ-1% מכלל המחלות הממאירות המאובחנות כל שנה; מבין אלו, ב-35% מדובר בילדים עם ממאירויות שאינן במערכת העצבים המרכזית.

המומחים המתנגדים לטיפול הנ”ל מודים כי יש עדויות לפיהן הטיפול בפרוטונים עדיף על טיפול קרינתי קונבנציונאלי בטיפול בגידולי מערכת העצבים המרכזית בילדים.

עם זאת, במידה והיתרון העיקרי של טיפול בפרוטונים הוא בילדים עם גידולי מערכת עצבים מרכזית, אזי רק כ-1,400 חולים בארצות הברית יהיו מועמדים לטיפול בכל שנה, קרוב לכמות המספיקה למלא את הנפח של מרכז יחיד.

על הנייר, טיפול בפרוטונים נראה טיפול אלגנטי מאוד ומדויק ביותר, אך תמיד ישנן סוגיות שאנשים נוטים להשמיט בדיונים. המתנגדים מאמינים כי אין נתונים קליניים המעידים כי הטיפול בפרוטונים עדיף על טיפול בפוטונים באוכלוסיית ילדים זו.

למרות שמינון הקרינה הניתנת עם טיפול בפרוטונים הוא נמוך יותר, התועלת אינה ברורה. לדברי המומחים, חלק מהבעיות ייחודיות לטיפול בפרוטונים אינן בעייתיות עם טיפול קרינתי קונבנציונאלי, דוגמת השינוי במשקל הגוף של החולה במהלך הטיפול. עם טיפול בפרוטונים, שינוי כזה עשוי להביא לשינוי מלא בתכנית הטיפול. בנוסף, ישנן שיטות פשוטות יותר להימנע מקרינה עודפת לרקמה הסמוכה.

אולם, המכשול העיקרי של טיפול בפרוטונים נוגע לעלות הטיפול, ולנושא זה חשיבות רבה בטיפול הנ”ל.

המומחים התבססו על הסיכון לממאירויות משניות בטיפול ב-Medulloblastoma כדוגמא והסבירו כי גם אם טיפול בפרוטונים יפחית את הסיכון במחצית, היקף הירידה עומד על 10% שלושים שנים לאחר הטיפול. למניעת ממאירות משנית אחת יש לטפל ב-20 חולים, בעלות גבוהה בלפחות 150,000 דולרים לכל מטופל, בהשוואה לטיפול קונבנציונאלי.

מעבר ל-11 המרכזים בארצות הברית ומרכזים נוספים בשלבי פיתוח שונים, ישנם מרכזים בסין, יפן ומספר מדינות אירופאיות. עם זאת, עדיין ברחבי העולם ישנם רק כארבעים מרכזים לטיפול זה.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה- American Society of Clinical Oncology

לידיעה במדסקייפ