במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי השוואה פרוספקטיבית של גישות טיפול שונות בחולים עם AML (Acute Myeloid Leukemia) לא הדגימה הבדלים בעלי משמעותי קלינית בהשוואה לגישת טיפול סטנדרטית.
מספר מחקרים הדגימו שיפור בטיפול בחולים עם AML, כאשר משטר טיפול מסוים מצא עדיף על אחרים במרבית המקרים. במטרה לזהות את ההתקדמות באפשרויות הטיפול בחולים עם AML, ערכו החוקרים השוואה בין גישות הטיפול והתוצאות על-בסיס בחירה אחידה של החולים ומדווחים על גישה נפוצה סטנדרטית, בשילוב עם הקצאה אקראית וערכו ניתוח פרוספקטיבי עם תקנון להבדלים פרוגנוסטיים.
חמשת המחקרים כללו משלבים שונים של טיפול כימותרפי, הערכת סיכון והנחיות להשתלה אלוגנאית של תאי גזע. גישת הטיפול הסטנדרטית כללה השראת הפוגה עם Cytarabine (ימים 1-7), ו-Daunorubicin (ימים 3, 4 ו-5) ושלושה משטרי קונסולידציה במינון גבוה עם Cytarabine. תוצא הסיום העיקרי היה שיעורי הישרדות ללא-אירועים.
החוקרים מדווחים כי מבין 2,995 חולים בגילאי 16-60 שנים, 290 חולקו באקראי לגישת הטיפול הסטנדרטית. 70% מבין 290 החולים אובחנו עם הפוגה מלאה (62% עם החלמה מלאה, 8% עם החלמה לא-מלאה).
סיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים עמדו על 44.3%, עם שיעורי הישרדות ללא-הישנות של 44.8% ושיעורי הישרדות ללא-אירועים של 31.5%.
ניתוחים סטטיסטיים שונים לא הדגימו על הבדלים משמעותיים בתוצאות בשיעורי ההישרדות, כאשר החוקרים השוו את התוצאות של כל מחקר, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי.
החוקרים כותבים ממצאי המחקר מהווים את הבסיס לגישות טיפול עתידיות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!