ממחקר גדול שהתמקד בחולים עם ממאירות מסוג Eccrine Carcinoma עולים ממצאים ראשונים בנוגע לחשיבות הסוג ההיסטולוגי והדרגה הפתולוגית של הגידול בשיעורי ההישרדות חמש שנים לאחר כריתה ניתוחית.
לדברי החוקרים, מאחר שאין מערכת לקביעת שלב הגידול (Stage) לממאירות העורית הנדירה, ממצאים אלו עשויים לסייע בקביעת סטנדרטים והנחיות לטיפול.
במסגרת המחקר התבססו החוקרים על נתונים ממאגר SEER (Surveillance, Epidemiology, and End Results), הכוללים מידע אודות כרבע מהאוכלוסייה בארצות הברית.
המדגם כלל 1045 חולים שאובחנו עם Eccrine Carcinoma בין השנים 1973-2008. סוגי הקרצינומה כללו Microcytic Adnexal Carcinoma (32%), General Eccrine Adenocarcinoma (23%), Hidradenocarcinoma (22%), Porocarcinoma (19%( ו-Spiradenocarcinoma (4%).
החוקרים בחנו את הנתונים הדמוגרפים, הסוג ההיסטולוגי, טיפול קרינתי אדג’וונטי ושלב, גודל ומיקום הגידולים.
שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר חציון מעקב של 48 חודשים עמדו על 78%. שיעורי ההישרדות המתוקנים לגיל עמדו על 94%. החוקרים זיהו הבדלים מובהקים סטטיסטית בשיעורי ההישרדות לאחר חמש שנים עם סוגים היסטולוגיים שונים. שיעורי ההישרדות הכוללים היו טובים יותר בחולים עם Microcytic Adnexal Carcinoma (87.3%), בהשוואה לאלו עם Hidradenocarcinoma (61.9%), Spiradenocarcinoma (72.1%) ו-Porocarcinoma (78.3%). לא זוהו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין Microcytic Adnexal Carcinoma ובין General Eccrine Adenocarcinoma.
ב-92% מהמקרים, החולים עברו כריתה ניתוחית, בין אם לבד (85%) או בשילוב עם טיפול קרינתי (7%). שיעורי ההישרדות לאחר חמש שנים היו דומים (78% ו-75.7%, בהתאמה) ולא היו שונים באופן מובהק סטטיסטית.
אעפ”י שנתונים אודות מעורבות הבלוטות היו זמינים עבור 10% מהחולים, זוהה קשר מובהק בין מעורבות של הבלוטות ובין שיעורי הישרדות נמוכים יותר. גידולים עם דרגת התמיינות טובה או בינונית לוו בשיעורי הישרדות טובים יותר לאחר מש שנים, בהשוואה לגידולים עם דרגת התמיינות גבוהה (p=0.05).
לא נמצא קשר בין שיעורי ההישרדות הכוללים ובין מוצא, גודל הגידול או מיקום הגידול.
Society of Surgical Oncology (SSO) 65th Annual Cancer Symposium
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!