אונקולוגיה

דרכים להפחתת החשיפה לקרינה בלתי- מייננת/מאמר אורח מאת בנימין אליהו (*)

קרינה בלתי מייננת מהווה חלק בלתי נפרד מהמרחב הציבורי של העידן המודרני, וכולנו חשופים אליה ברמות כאלה או אחרות מידי יום וכמעט בכל מקום. היא מצויה, בין היתר, בכל אמצעי התקשורת המבוססים על גלי רדיו, שכולנו משתמשים בהם ובאים איתם במגע יומיומי. השימוש הנרחב במכשירי טלפון סלולריים העצים מאוד את החשיפה לקרינה בלתי מייננת ואת החשש להשפעות בריאותיות ארוכות טווח. חשש זה הביא לקיומם של מחקרים בינלאומיים גדולים, שעד כה לא הביאו תוצאות חד- משמעיות, ולמדיניות הזהירות המונעת שמאומצת בעולם וגם על ידי משרד הבריאות הישראלי.

מהי קרינה בלתי מייננת ?

קרינה מייננת היא קרינה שמשפיעה על מבנה האלקטרונים באטומים שחשופים אליה. היכולת שלה לשנות את מצב התאים בגוף הופך אותה ברמות לא מבוקרות לסיכון בריאותי. קרינה בלתי מייננת לא יכולה לשחרר אלקטרונים מאטומים באופן ישיר ולכן נחשבת למסוכנת פחות ובכל זאת, יכולות להיות לה השפעות עקיפות על מבנה התאים  כך שגם היא בחשיפה ממושכת יכולה להיות מועדת לסיכון. קרינה בלתי מייננת נמצאת כמעט בכל מקום : קרינה בתחום התדרים הנמוכים מאוד נפלטת, בין היתר ממתקנים של חברת החשמל. שידורי הטלוויזיה, הרדיו, הרשתות הסלולאריות והאינטרנט האלחוטי, בגלי רדיו, לצד גלי אינפרא אדום ואולטרה סגול ותדרים נוספים, כולם שכיחים מאוד ונכללים בתחום של הקרינה הבלתי מייננת.

פעילות המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה פועל במסגרת “החוק למניעת הקרינה הבלתי מייננת התשס”ו (2006)” שחוקק על מנת להסדיר את נהלי ההקמה והתפעול של מתקנים פולטי קרינה בלתי מייננת ואת דרכי המדידה והבקרה עליהם. תקנות הקרינה הבלתי מייננת מ- 2009 מגדירות את הקריטריונים לרישוי עסקים אשר ברצונם להפעיל מתקנים פולטי קרינה בלתי מייננת, את רמת המקצועיות של העוסקים בטיפול בהם וכן מחייבות מדידות תקופתיות ופרסום המידע על רמות הקרינה לציבור.

השפעות בריאותיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת

המהפכה הסלולארית הגדילה מאוד את החשיפה של אזרחים בכל רחבי העולם לקרינה בלתי מייננת והביאה איתה דאגה להשפעות בריאותיות מזיקות למשתמשים במכשירים סלולריים. לא מעט מחקרים בחנו את הנושא, ואולם בינתיים עלו תוצאות מעורבות ולא חד משמעיות. מחקר בינלאומי מיזג נתונים מחקריים מ-13 מדינות בעולם,  שבחנו את הרגלי השימוש בטלפונים ניידים בקרב אלפי אנשים, שסובלים מגידולים סרטניים. המחקר לא מצא הבדלים אל מול קבוצת הביקורת במידת השימוש במכשיר סלולרי, גם בטווח שימוש של 10 שנים (Interphone study group, 2010 ). המחקר מצא עדויות, לסיכון מוגבר לגידול מוחי אצל משתמשים בחשיפה גבוהה במיוחד :  10% מהנבדקים שהשתמשו באופן הכי אינטנסיבי בסלולרי נמצאו כבעלי סיכון גבוה ב-40% ללקות בגידול, אך המחקר ממהר להגביל את הנחרצות של הנתון הזה בשל גורמים נסיבתיים ומשתנים מתערבים.

גורמי תקשורת שונים פירשו את תוצאות המחקר באופנים שונים וחלקם ראו בו עדות לקשר בין קרינה סלולרית לסרטן. מבחינה מדעית, לעומת זאת, יש למחקר שתי מגבלות עיקריות שבגללן לא ניתן להכריז על קשר כזה : הראשונה היא, שהמחקר מבוסס על דיווח עצמי של הנבדקים על מידת השימוש בסלולרי כאשר בדיקות מקבילות שנערכו מצאו שחלקם התקשו להעריך נכון את משך הזמן שבו הם אכן עושים שימוש בו מידי יום. המגבלה השניה נוגעת לאופי המחקר. זהו מחקר מתאמי שיכול להצביע על קיומן של שתי התופעות במקביל (שימוש בסלולרי וסרטן) אבל לא על קשר סיבתי בניהם (שימוש בסלולרי גורם לסרטן).

מחקרים נוספים, שבדקו קשר בין חשיפה לקרינה בלתי מייננת ותופעות בריאותיות נוספות, כמו כאבי ראש, עייפות והתפתחות מחלות כרוניות, לא מצאו אף הם ממצאים חד משמעיים. חשוב להדגיש, שעדיין אין תוצאותב נוגע לשימוש ארוך שנים במכשירים סלולריים מעבר ל-15 שנה, כך שאין לדעת עדיין מה השפעת הקרינה בטווח של שנים רבות.

דרכים להפחתת החשיפה לקרינה

אל מול החשש הסביר מצד אחד והתוצאות הבלתי מספקות מצד שני, המדיניות הרשמית שאומצה במדינות רבות בעולם ובכללן בישראל היא מדיניות של ‘זהירות מונעת’. משרד הבריאות בארץ ממליץ על שלושה אמצעים עיקריים לצמצום רמת החשיפה לקרינה :

מיעוט שימוש בסלולרי ההמלצה היא להשתמש בטלפון קווי ככל שניתן ולהשתמש בסלולרי רק בלית- ברירה.

הרחקת המכשיר הסלולרי מהגוף, ככל שניתן   בזמן שיחה מומלץ על שימוש בדיבורית או אוזניה (לא אלחוטית). בזמן נשיאת המכשיר, מומלץ לא לשאת אותו על הגוף אלא כמה שיותר רחוק ממנו (בתיק ולא בכיס, למשל).

מיעוט בשימוש בסלולרי באיזורים בעלי קליטה נמוכה באיזורים שבהם אין הרבה אנטנות סלולריות והקליטה נמוכה, עוצמת הקרינה הנפלטת מטלפונים ניידים גבוהה משמעותית יותר. לכן באיזורים אלה מומלץ להמעיט ככל שניתן בשימוש בסלולרי.

סלולרי וילדים

דווקא לגבי הקבוצה באוכלוסיה שרגישה ביותר להתפתחות סרטן ומרכזת באופן טבעי את מירב דאגתנו, אין די נתונים לגבי השפעת הקרינה על הבריאות. המכשירים הסלולרים נכנסו לשימוש מאסיבי בקרב ילדים רק בשנים האחרונות ולכן אין עדיין מחקר שמלווה את השפעות השימוש עליהם לאורך שנים רבות. על כל פנים, מדיניות הזהירות המונעת רלוונטית לילדים לא פחות מאשר למבוגרים. בנוסף, גם משרד הבריאות מציע להמתין לגיל מאוחר ככל האפשר לפני שמעניקים טלפון נייד לילדים.

(*) מידען בתחומי הטכנולוגיה והתקשורת


Interphone Study group (2010), Brain tumour risk in relation to mobile telephone use; results of the international Interphone case-control study; International journal of Epidemiology; 39 (3), p. 675-694.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון בכל גיל מלווה בהארכת תוחלת החיים הצפויה, כאשר התועלת הרבה ביותר תוארה באלו שהפסיקו לעשן בגיל צעיר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Preventive Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעות המזיקות של עישון וההשפעה החיובית של הפסקת עישון על תוחלת החיים במבוגרים בגילאי 35-75 שנים. שיעורי התמותה הספציפיים לגיל לפי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר תכשיר ביוסימילאר שלישי של Ustekinumab (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר תכשיר ביוסימילאר שלישי של Ustekinumab (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Ustekinumab-ttwe (או Pyzchiva) כתכשיר ביוסימילאר שלישי של Ustekinumab (סטלרה) לטיפול במגוון מצבים דלקתיים. בנוסף, הסוכנות קבעה באופן זמני כי התרופה אינה שונה מהתכשיר המקורי וצעד זה יאפשר לרוקחים בארצות הברית להחליף את התכשיר הביוסימילאר בתכשיר המקור ללא תלות במרשם שניתן מהרופא. התכשיר Ustekinumab-ttwe, אנטגוניסט […]

  • הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום אינה מחייבת מעקב הדוק יותר (Clin Gastro & Hepatol)

    הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום אינה מחייבת מעקב הדוק יותר (Clin Gastro & Hepatol)

    בהשוואה לחולים עם אבחנה של סרטן מעי גס ורקטום בגיל אופייני, באלו עם הופעה מוקדמת של המחלה הממארת לא תועד סיכון מוגבר למחלה מתקדמת ולכן אין צורך בבדיקות קולונוסקופיה תדירות יותר בהשוואה להמלצות בהנחיות הנוכחיות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות העלייה בהיארעות הופעה […]

  • מקרה נדיר בישראל: אדם צעיר לקה בדלקת מוחית הנגרמת מאמבה נדירה  (naegleria Fowleri)

    מקרה נדיר בישראל: אדם צעיר לקה בדלקת מוחית הנגרמת מאמבה נדירה  (naegleria Fowleri)

    משרד הבריאות מעדכן כי גבר תושב מחוז המרכז, בן 25, ללא מחלות רקע, לקה בדלקת מוחית מאמבה נדירה. הצעיר מאושפז בטיפול נמרץ במצב מסכן חיים. בעולם דווחו כ-400 מקרים. מדובר על מחלה נדירה ששיעור התמותה ממנה גבוה. האמבה נמצאת במים מתוקים, שלוליות, או מקורות מים עומדים מסוגים שונים. חקירה של לשכת הבריאות במחוז מרכז של […]

  • סטטינים עשויים להגן מפני פגיעה בכלי דם משנית לטיפול קרינתי (J Am Heart Assoc)

    סטטינים עשויים להגן מפני פגיעה בכלי דם משנית לטיפול קרינתי (J Am Heart Assoc)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association עולה כי טיפול קצר-טווח בסטטינים מפחית את הסיכון לנזק כרוני לכלי הדם שנה לאחר טיפול קרינתי, כאשר מתן טיפול ארוך-טווח מבטל לחלוטין את ההשפעה של טיפול קרינתי על כלי הדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שימוש אקראי בסטטינים בזמן טיפול קרינתי נקשר עם […]

  • שכיחות גבוהה של תסמיני הפרעת דחק בתר-חבלתית בנשים לאחר ניתוח קיסרי (Am J Obstet Gynecol)

    שכיחות גבוהה של תסמיני הפרעת דחק בתר-חבלתית בנשים לאחר ניתוח קיסרי (Am J Obstet Gynecol)

    חודשיים לאחר לידה, כאחת מכל 11 נשים שילדו בניתוח קיסרי לאחר 34 שבועות הריון ומעלה פיתחה תסמיני הפרעת דחק בתר-חבלתית (Post-Traumatic Stress Disorder, או PTSD), כאשר בנשים עם מגע מיידי של עור לעור עם התינוק תועד סיכון נמוך יותר להפרעת הדחק, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of Obstetrics and Gynecology. ברקע למחקר […]

  • השכיחות של מחלת כליות כרונית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes Care)

    השכיחות של מחלת כליות כרונית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes Care)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes Care עולה כי מחלת כליות כרונית נפוצה מאוד במבוגרים עם סוכרת מסוג 1 בארצות הברית, כאשר כאחד מכל חמישה מבוגרים עם סוכרת מסוג 1 מאובחן עם מחלת כליות. במסגרת המחקר החוקרים ביקשו לבחון את שיעורי הימצאות מחלת כליות כרונית בקרב מבוגרים בגילאי 18 שנים ומעלה עם אבחנה של […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה