בעקבות מחקר חדש שתוצאותיו פורסמו ב-Archives of Surgery קובעים החוקרים כי אפשרות של כריתה מקומית של ממאירות פי הטבעת תישמר למקרים של גידול שטחי עם מחלה בשלב 1, בחולים עם היענות למעקב אגרסיבי לאחר-ניתוח.
לדברי החוקרים, במטרה להימנע מהתחלואה הנלווית לכריתה רדיקאלית, ניתוח מקומי מבוצע יותר ויותר בחולים עם מחלה בשלב T1 ו-T2. עובדה זו מהווה מקור לדאגה מאחר שב-20% מהחולים עם גידול רקטאלי בשלב T1 ישנה מעורבות של קשרי לימפה.
החוקרים סברו כי יוכלו להתבסס על בדיקות הדמיה והיסטולוגיה של הגידול לזהות חולים עם מחלה בשלב T1 ו-T2 ללא גרורות לקשריות לימפה, העשויים להתאים לניתוח מקומי. במטרה לבחון את הנושא, הם התמקדו ברשומות הרפואיות אודות 109 חולים לאחר TME (Total Mesorectal Excision). בכל המקרים, בדיקות הדמיה טרם הניתוח הצביעו על מחלה בשלב T1 או T2, ללא מעורבות קשרי לימפה.
למעשה, 27 חולים סבלו בפועל ממחלה בשלב T3 ולא נכללו בסקירה, כך שבסופו של דבר נותרו 82 חולים. ב-4 מבין 35 חולים עם גידולי T1 (11%) ו-13 מבין 47 חולים עם גידולי T2 (28%) תועדה מעורבות של קשרי לימפה בבדיקה הפתולוגית הסופית.
הגורם המנבא היחיד למעורבות קשרי לימפה היה השאלה אם הגידול פלש לשליש התחתון של התת-רירית. הגידולים הגיעו לעומק זה ב-24% מהחולים ללא מעורבות קשרי לימפה וב-76% מהחולים עם קשריות לימפה חיוביות.
מניתוח סטטיסטי עולה כי בחולים עם גידולים הפולשים לשליש התחתון של התת-רירית היו בסיכון גבוה פי שמונה למחלה עם קשריות לימפה חיוביות.
מהממצאים עולה כי תוצאות שליליות בבדיקות הדמיה עשויות לשמש כמקור הרגעה שגוי. מאחר ששיעורי ההישרדות בחולים עם הישנות מקומית נעים סביב 43-58% לאחר ניתוח הצלה, החוקרים סבורים כי יש לבצע כריתה מקומית רק בגידולים שטחיים בשלב T1, עם עדיפות למיקרו-ניתוח בגישה אנדוסקופית בחולים עם היענות למעקב אגרסיבי לאחר הניתוח.
הערת מערכת: אתם מוזמנים להצטרף לבית הספר האינטרנט לסרטן קולורקטאלי
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!