העדויות בנוגע לשיפור שיעורי ההישרדות בחולי סרטן בשל מתן erythropoietin אינן חד-משמעיות (J Natl Cancer Inst)

על-פי מטה אנליזה שנערכה למחקרים שכללו יותר מ-3,000 חולים נראה ש-erythropoietin מפחית את הצורך של חולי סרטן בקבלת עירויי דם ומשפר את התגובה ההמטולוגית, ועשוי אף לגרור עליה מתונה בשיעורי ההישרדות כאשר הוא ניתן בהתאם לקוים המנחים המבוססים.

אולם, מסביר החוקר הראשי, ד”ר Engert, הממצאים מדגישים דאגות הנוגעות לבטיחות השימוש ב-erythropoietin כאשר הוא ניתן בכדי להעלות את רמות ההמוגלובין מעבר לרמות התקינות.

ד”ר Engert מציין כי לאחר ההצלחה הראשונית במתן erythropoietin לטיפול באנמיה המופיעה בחולי סרטן, בדקו הרופאים וחברות התרופות האם העלאת רמות ההמוגלובין מעל הרמות התקינות מובילה ליתרון נוסף בטיפול במחלה.

דיווחים אודות הסיכונים הכרוכים בגישה טיפולית זו הובילו לשימוע פתוח ב-FDA שנערך בחודש מאי 2004. בהתבסס על הממצאים שהוצגו בשימוע, קבע ה-FDA כי השימוש ב-erythropoietin בטוח כאשר הוא נעשה בהתאם להתוויות, כאשר רמות ההמוגלובין אינן מועלות מעבר לרמה של 12mg/dL.

במחקר הנוכחי, ניתחו החוקרים את תוצאותיהם של 27 מחקרים אקראיים מבוקרים שפורסמו בין ינואר 2985 לבין דצמבר 2001 בכדי לקבוע את השפעת הטיפול באמצעות erythropoietin על התגובה ההמטולוגית ועל הצורך במתן עירויי דם, לברר מהן תופעות הלוואי של הטיפול ולבחון את שיעור ההישרדות הכולל בחולים.

החוקרים מצאו כי בקרב החולים שטופלו באמצעות erythropoietin נמצאה סבירות נמוכה בשיעור של 37% להופעת צורך לקבלת עיורי דם. תגובה המטולוגית היתה סבירה פי 4 לערך בקרב חולים שבהם נמצאו רמות המוגלובין נמוכות מ-10g/dL בתחילת הניסוי וקיבלו erythropoietin, בהשוואה לאלו שלא קיבלו את הטיפול.

בחולים שטופלו באמצעות erythropoietin נתקבלה סבירות גבוהה ב-19%להתפתחות יתר לחץ-דם והסיכון להתרחשות ארוע תרומבוליטי נמצא גבוה בשיעור של 58% בחולים אלה, אך אף אחת מעליות אלה לא נמצאה בעלת משמעות סטטיסטית.

האנליזה מצביעה על יתרון הישרדותי במתן טיפול erythropoietin, אך העדויות לא נמצאו מכריעות.

החוקרים מציינים כי הממצאים עומדים בסתירה לממצאי שני מחקרים עכשוויים אחרים, שכללו יותר מ-1,200 חולים והראו שהתרופה הפחיתה את שיעורי ההשרדות של החולים.

החוקרים מציינים כי סיבה אפשרות לשוני בין המסקנות היא ההבדלים באוכלוסיות המחקר ובמבנה המחקר, רמות יעד גבוהות יותר של המוגלובין והופעת סיכון גבוה יותר לסיבוכים תרומבוליטיים, ודאגות כי טיפול ה-erythropoietin עלול לעודד גדילה של הגידול הסרטני.

בהתבסס על הממצאים, מסכמים החוקרים, השימוש ב-erythropoietin להפחתת הצורך במתן עירויי דם ולשיפור התגובות ההמטולוגיות בחולים אנמיים מוצדק, אך השימוש בתרופה מתוך מטרה לשפר את שיעורי ההשרדות איננו מוצדק.

אולם, טוען ד”ר Engert, ישנה אפשרות שלתרופה יתרון גבולי בשיפור שיעורי ההשרדות של החולים כאשר השימוש בה נעשה בהתאם לקווים המנחים של ה-American Society of Hematology וה-American Society for Clinical Oncology. הוא מוסיף כי כעת מתוכננת אנליזה עדכנית של מחקרים העוסקים במתן erythropoietin ובשיעורי ההשרדות בחולים.

לידיעה במדסקייפ

J Natl Cancer Inst 2005;97:489-498.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן