ע”י שימוש בתיכנון טיפול המבוסס על MRI/CT, חוקרים מארה”ב הצליחו להפחית את מינון הקרינה למבני כלי הדם הקריטיים בזקיפה במהלך טיפול קרינתי לערמונית.
הכותבים מקווים כי תכנון זה יוריד את אחוזי אין אונות לאחר טיפול כזה, אשר יכולים להגיע עד 90%, על פי הדיווח בגיליון ינואר של International Journal of Radiation Oncology Biology Physics.
דיווחים קודמים הציעו כי הנזק לגוף מחילתי (corpus cavernosum) ולעורק פודנדלי פנימי משמעותי באין אונות הנגרמת לאחר טיפול קרינתי בערמונית. לכן, טיפול קרינתי הנמנע ממבנים ווסקולרים אלו יוכל לשמר תיפקוד מיני. כאן נכנס תפקיד תיכנון הטיפול.
עם תכנון רגיל המבוסס על CT, מניחים בדר”כ כי המרחק בין החלק העליון (apex) של הערמונית לבסיס הפין (bulb) הוא 1.5 ס”מ. עם זאת, אם מיישמים הערכה זו על כל החולים, מטפלים ביותר רקמה מהדרוש או מפספסים את הערמונית, אומר ד” פטריק מקלאוגלין מאונ’ מישיגן.
החוקרים השתמשו בשילוב הדמיית MRI ו-CT לקבוע את המרחק המדוייק ב-25 גברים עם סרטן הערמונית. למרות שהמרחק הממוצע –1.45 ס”מ–היה קרוב לזה ששימש בתכנון מבוסס CT, הערכים השתנו בטווח של 0.7 עד 2.1 ס”מ.
הגדרה מדוייקת זו של מרחק apex-to-bulb איפשרה לצוותו של ד”ר מקלאוגלין למקד את הטיפול הקרינתי ביתר דיוק ולהפחית בצורה דרמטית את המינון לגוף מחילתי (corpus cavernosum) ולעורק פודנדלי פנימי.
יש צורך במחקרים נוספים שיקבעו אם טיפול קרינתי לערמונית הנמנע מכלי הדם אכן מונע אין אונות. זה אפשרי שטיפול כזה יהיה בעל השפעה חיובית על תפקוד מיני לאחר הקרנה כמו כריתת ערמונית ללא פגיעה בעצבים.
Int J Radiat Oncol Biol Phys 2005;61:20-31
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!