חוקרים מאיווה מדווחים על היקרות RCC; הם השוו את אחוז הגידולים הללו בנתיחה שלאחר המוות וחשו כי הירידה שנמצאה היתה כתוצאה מגילוי טוב יותר לפני המוות, ועלייה עם הזמן בתדירות גילוי קליני של סרטן הכיליה.
|
מחקר מניו יורק ניסה לקבוע האם גודל, או הרחבה טרנסקפסולרית ללא התחשבות בגודל, היו בעלי סבירות גבוהה יותר לתת תוצאות שליליות. הם ניתחו את הנתונים של 717 גידולים בין 1988-2002, ומצאו כי גודל גידול מוחלט היה משמעותי יותר מבין שני הממצאים. בכדי לקבוע איזה גורם יחזה תוצאות שליליות בגידולי כיליה קורטיקלים T2N0M0 ו-T3N0M0 המטופלים כירורגית (RCT), כשמערכת דירוג גידול-קשר-גרורות (TNM) ל-RCT משתנה בין גידולים של >7.0 ס”מ אך מוגבלת לקפסולת כיליה (T2) וגידולים המתרחבים דרך קפסולת הכיליה ללא קשר לגודל (T3a). כל החולים עם T2N0M0 RCT ו-T3aN0M0 אשר טופלו ע”י כריתה חלקית או מלאה של הכיליה מ-1988-2002. כל החולים עם גרורות לפני ניתוח, גידולים בילטרלים או מולטיפוקלים, מחלה לא ספורדית או היסטולוגיה שפירה הוצאו מהמחקר. 717 חולים עברו כריתת כיליה חלקית או מלאה ל-RCT במהלך תקופת המחקר. נבחרו 21 חולים עם T2N0M0 ו-97 עם T3aN0M0; טווח הגילאים היה 16.6-88.3 בגיל ממוצע של 63 שנים ומעקב ממוצע של 30.5 חודשים בטווח של 6-162 חודשים. אחוז שרידות ממוצע ללא מחלה ל-5 שנים היה 68% ל-T2N0M0 RCT ו-85% ל-T3aN0M0 RCT. השרידות הספציפית למחלה ל-5 שנים היתה 81% ו-94% לקבוצות T2N0M0 ו-T3aN0M0 בהתאמה (P = 0.085). חולים עם גידולי T3aN0M0 היו בעלי אחוזי שרידות ללא מחלה ושרידות מחלה ספציפית טובים יותר לעומת T2N0M0, דבר המציע כי חדירת גידול דרך הקפסולה אינה משמעותית כמו גודל גידול מוחלט. |
| BJU International Volume 95 Issue 1 Page 27 – January 2005 |
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!