סלקוקסיב נמצא במחקר אחד כמעלה את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים, בשלב זה בניגוד למחקר חדש אחר ומחקרים קודמים (פייזר העולמית)

חברת פייזר הודיעה היום על כך שהגיע לידיה אתמול בלילה מידע חדש הנוגע לסיכון הקרדיווסולרי של תכשירה מקבוצת ה-COX-2, הסלברה (celecoxib ) , בהתבסס על תוצאות שני מחקרים ארוכי טווח בתחום הסרטן.

מהדיווח שנמסר לפייזר ע”י ועדת הבטיחות עולה כי באחד המחקרים (מחקר ה-APC ) נמצאה עלייה בסיכון הקרדיווסקולרי בהשוואה לפלציבו בשימוש בסלקוקסיב, ואילו במחקר השני, ה-PreSAP , לא נמצאה עלייה בסיכון המשתמשים בסלקוקסיב בהשוואה לפלציבו.

תוצאות מחקרים קלינים אלו הנן חדשות. התוצאות שהתקבלו ב-APC היו בלתי צפויות ולא עקביות עם המידע שעלה מהמחקר השני. פייזר החליטה לנקוט באמצעים מתאימים לחקר והבנה מלאים של הנתונים, ולהעבירם במהירות לרשויות הפיקוח, רופאים וציבור המטופלים בכל העולם. כך הודיע יו”ר פייזר הנק מקינל.

במחקר ה-APC ניתנו מינונים יומיים של סלקוקסיב של 400-800 מ”ג. פייזר מציינת שלמרבית האינדיקציות המאושרות לרבות דלקת שגרונית,  המינון היומי של סלקוקסיב  הוא 200-400 מ”ג בלבד. רק באינדיקציה נדירה של adenomatous polyposis הסלקוקסיב מאושר במינון יומי של 800 מ”ג. במחקר השני, מחקר ה-PreSAP המינון היומי היה 400 מ”ג ליום.

פייזר מציינת ומדגישה שנתוני ה-APC הינם בסתירה  גם לנתוני ה-PreSAP וגם לנתוני מחקרים רבים קודמים, שבהם במצבי דלקות שגרוניות שונות – לא נמצאה עדות לסיכון הכרוך בסלקוקסיב, גם כאשר ניתנו מינונים מעבר למקובל ולמומלץ.

פייזר קוראת לרופאים ולמטופלים לשקול את מכלול הסיכונים והיתרונות של הסלקוקסיב כדי להחליט על המשך הטיפול, ולקחת בחשבון גם את המידע החדש הנמסר כאן. פייזר מדגישה גם כי יש לקחת בחשבון את הסיכון לדימומים וסיבוכים גסטרואינטנסיאלים השכיחים יותר בתרופות מקבוצת ה-NSAIDs .

במחקר ה-APC המשתתפים שנטלו 400 מ”ג ו-800 מ”ג סלקוקסיב ביום היו בסיכון של פי 2.5 לחוות אירועים קרדיווסקולרים גדולים לרבות תמותה, בהשוואה לקבוצת הפלציבו. לאור נתונים אלה החליט ה-NCI , הגוף שמימן ותמך במחקר, להשעות את המשך הטיפול בסלקוקסיב במינונים אלה במחקר.

נתוני המחקר השני, ה-PreSAP , אשר מומן ע”י פייזר הגיעו גם אמש לפייזר , והופצו מייד ל-FDA . במחקר זה כאמור, לא נמצאה כל עלייה בסיכון הקרדיווסקולרי במטופלים שנטלו את הסלקוקסיב.

בשני המחקרים שבהם עקבו אחר מטופלים למעלה מ-3600 מטופלים כמשך הזמן המתוכנן הוא של מעקב של למעלה מ-5 שנים. עד כה מעריכה פייזר שכ-2400 מטופלים כבר נמצאים במעקב אחר הסיכון הקרדיווסקולרי למשך שנתיים.

מחקרים נוספים במטופלים הנמצאים בסיכון גבוה לאלצהיימר נמצאים כעת בתחילת הדרך, כשהטיפול בסלקוקסיב מתוכנן שם לפי מינון יומי של 400 מ”ג. ועדת מחקר מיוחדת ובלתי תלוייה של מחקר זה החליטה שלא לעשות כל שינוי באופן המחקר ב-10 לדצמבר האחרון.

בידי פייזר אין עדיין את המידע והניתוח המלא של שני המחקרים האחרונים. פייזר, כפי שכבר נאמר מציינת שתמשיך לעבוד באופן צמוד עם הרשויות לצורך לימוד המימצאים.

לדיווח המלא המוצג באתר חברת פייזר העולמית

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן