ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קוראת לועדת סל הבריאות להכליל תרופות ביולוגיות בסל הבריאות 2005

וועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשות ח”כ ד”ר לאה נס, התכנסה בשבוע שעבר ודנה בסוגיית הוספת התרופות הביולוגיות לסל הבריאות.

ישיבת הועדה נערכה לאור העובדה שבבימים אלה מתכנסת ועדה מטעם משרד הבריאות כדי להמליץ אלו תרופות חדשות להכניס לסל התרופות בשנת 2005. מבין התרופות אשר יידונו ישנן מספר תרופות ביולוגיות חדשות  המועמדות להיכנס לסל.

בישיבה נכחו בין היתר חולים במחלות כרוניות ומחלות הסרטן, שסיפרו על הקושי הנפשי והגופני הכרוך בטיפולי הכימותרפיה לעומת העלייה באיכות החיים לאחר הטיפול בתרופות הביולוגיות. יחד עם זאת, ציינו החולים כי אינם מסוגלים לממן מכיסם הפרטי את עלותן  הגבוהה של התרופות, המגיעות אף לסכומים של כ-20 אלף שקל בחודש.

להלן פרוטוקול הישיבה:

ח”כ איתן כבל מהעבודה אמר : אני תומך ומשתדל לקדם את נושא התרופות הביולוגיות. בין היתר את תרופת האירסה. המשימה היא להגדיל את סל הבריאות.

ח”כ  ג’אמל זחאלקה (בל”ד) אמר: יש בעיה עם סדר העדיפויות בסל התרופות. הוא נשחק ולא מתעדכן ויש להשקיע לא רק בתרופות מצילות חיים אלא גם בכאלו שהמאפשרות איכות חיים.

ד”ר הוברט איילה, מבית החולים הדסה : בניגוד לכימותרפיה קונבנציונאלית, הטיפולים הביולוגיים הם פריצת דרך מאחר והם מהווים טיפול ספציפי ונקודתי לגורם המחלה, בשילוב עם רעילות נמוכה.

פרופסור אריה אינגבר, מנהל מחלקת עור ומין בהדסה אמר: מחלת הפזוריאזיס היא מחלה כרונית קשה שמופיעה בקרב 2% מהאוכלוסייה, אשר בנוסף לקושי הבריאותי יוצרת גם קושי חברתי גדול לחולים, שמגיע לא פעם עד כדי התאבדויות של חולים. כך לדוגמא התרופה הביולוגית אמביב מאפשרת לחולים הפוגה יותר ארוכה בין טיפול לטיפול ומשפרת איכות חייהם של החולים בצורה דרמטית.

מידד גיסין, יו”ר צרכני בריאות ישראל: לא ייתכן שחולה בישראל ימות בגלל בעיות תקציביות. התקציב לסל הבריאות עומד כיום על  120 מיליון . אנו  קוראים להגדיל את התקציב המיועד לתרופות הטכנולוגיות החדשות ולקבוע לשם כך מנגנון חישוב אוטומטי.

ד”ר יוסי קליינמן אמר כי בין שלל התרופות הביולוגיות החדשות, ניתן לציין את התרופה הביולוגית לנטוס. תרופה המשפרת את איכות חייהם של חולי הסוכרת מאחר והיא שומרת על רמה גבוהה של אינסולין בסוכר, גם במצב של  צום. בארצות הברית 80% מהחולים עברו להשתמש בתרופה זו.

ד”ר אורנה טל מנהלת האגף למדיניות טכנולוגיות רפואיות במשרד הבריאות אמרה כי השנה הוצגו לסל הבריאות 432 טכנולוגיות והסכום שהוקצה בתקציב הוא מועט מיד 012 מיליון . יש להגדיל את התקציב על מנת שנוכל לפעול.

עו”ד נירה לאמעי נציגת הדורות הבאים: יש לשים את הדגש על מניעה ראשונית של המחלות  ומשום כך על הסל להתחשב בטכנולוגיות חדשות.

פרופסור משה ענבר, בית חולים איכילוב: ” אי הכללת התרופות הביולוגיות בסל הבריאות היא למעשה מניעת הקידמה מאחר והשימוש בתרופות אלו הוא  נפוץ ביותר בעולם ומהווה את דור העתיד בעולם הרפואה המודרני.”

בסיום הישיבה קראה יו”ר הוועדה, ח”כ לאה נס, למשרד הבריאות ולראש הממשלה לפעול להגדלת סל הבריאות בתקציב 2005 לצורך הכללת תרופות ביולוגיות חדשות ומתקדמות אשר מיטיבות ומאריכות את חייהם של חולים רבים בישראל, שאינם מסוגלים לממן את התרופות מכיסם הפרטי.

תודתנו לרות אבנת, יחסי ציבור מטעם טבע תעשיות פרמצ’ , משווקת האירסה, שהעבירה אלינו את פרוטוקול הישיבה של הועדה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן