על הקשר בין מתן עירוי דם לבין התוצאות הקליניות בחולים הסובלים מסינדרומים קורונריים אקוטיים (JAMA)

עד כה, לא ידוע האם מתן עירוי דם לחולים אנמיים הסובלים מסינדרומים קורונריים אקוטים קשור לשיפור שיעור ההישרדות של החולים.

מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק האם קיים קשר בין מתן עירוי דם לבין שיעור התמותה בקרב חולים הסובלים מסינדרומים קורונריים אקוטים שפיתחו דימום ו/או אנמיה במהלך שהייתם בבית החולים.

במחקר נותח מידע אודות 24,112 נבדקים במסגרת 3 מחקרים בינלאומיים שנערכו בחולים הסובלים מסינדרומים קורונריים אקוטים. החולים חולקו לקבוצות בהתאם לקבלה או לאי-קבלה של עירוי דם במהלך אישפוזם. במחקר נבדק הקשר בין מתן עירוי דם לבין התוצאה הקלינית. מדד התוצאה העיקרי היה שיעור התמותה כעברו 30 ימים.

2,401 (10.0%) מהחולים קיבלו לפחות עירוי דם אחד במהלך אישפוזם. החולים שקיבלו עירוי דם היו מבוגרים יותר וסבלו ממצבים קו-מורבידיים רבים יותר בעת ההגעה לבית החולים, ובנוסף נמצאו בהם שיעורים גבוהים משמעותית של תמותה כעבור 30 ימים (8.00% לעומת 3.08%, P<.001), של התקפי לב (25.16% לעומת 8.16%, P<.001), ושל תמותה ביחס להתקפי לב (29.24% לעומת 10.02%, P<.001)בהשוואה לחולים שלא קיבלו עירוי דם.

שימוש ב-Cox proportional hazards modeling הראה כי מתן עירוי דם קשור לסיכון מוגבר לתמותה כעבור 30 ימים (ערך HR מותאם, 3.94; 95%CI, 3.26-4.75) לתמותה כעבור 30 ימים ביחס להתקפי לב  (HR, 2.92; 95% CI, 2.55-3.35). באנליזת שכללה פרוצדורות וארועים של דימום, נמצא מתן העירוי קשור לנטיה כלפי שיעור תמותה מוגבר. הסבירות הצפויה לתמותה כעבור 30 ימים היתה גבוהה יותר במתן עירוי.

מתן עיורי דם בסינדרומים קורונרים אקוטיים נמצא קשור לשיעור תמותה גבוה יותר, וקשר זה נשמר לאחר התאמה לגורמים חזאים אחרים ולתיזמון הארועים. בהנתן מגבלות האנליזה שבוצעה למידע שנאסף במחקרים קליניים, מסבירים החוקרים, ישנו צורך בביצוע מחקר אקראי שיפתור את בעית השונות בין תוצאות המחקר הנוכחי לבין תוצאות מחקרים תצפיתיים אחרים. החוקרים ממליצים על נקיטת זהירות בנוגע לשימוש השגרתי במתן עירויי דם בחולים יציבים עם מחלת לב איסכמית.

JAMA. 2004;292:1555-1562.

לתקציר הידיעה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

ניסוי שלב 2 של גמציטבין תוך־שלפוחיתי ודוסטקסל בטיפול ב־Bacillus Calmette-Guérin – קרצינומה אורותליאלית לא פולשנית לשרירים של שלפוחית ​​השתן שלא טופלה בעבר

מקור: pubmed
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|05/10/2026

חולי שאת שלפוחית השתן Transitional cell carcinoma (TCC) בשלב של HG לא חודר שריר Nonmuscle-Invasive Urothelial Carcinoma (HG MIBC), נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות עם חדירה לשריר

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

טיפול באדי מים לניהול סרטן הערמונית: תוצאות ראשוניות של מחקר VAPOR 2 לגבי יעילות ורעילות של טיפול אבלטיבי

מקור: aua journals
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|27/09/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות ואת היעילות של שימוש באדי מים לצורך אבלציה של רקמת ערמונית בקרב גברים עם סרטן ערמונית מקומי (PCa) בדרגת סיכון בינוני במעקב של 12 חודשים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

בדיקת DNA של גידול בשתן מזהה הישנות ומנטרת תגובת טיפול בחולים עם סרטן שלפוחית ​​השתן שאינו פולשני לשרירים בסיכון גבוה המקבלים חיסון תוך-שלפוחתי עם Bacillus Calmette-Guérin

מקור: AUA
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|09/08/2026

חולים המאובחנים בסרטן אפיטל המעבר בשלפוחית השתן שאינו חודר לשריר (NMIBC) נמצאים בסיכון גבוה להישנות ולהתקדמות שלב המחלה, ולכן יש הגיון בשימוש בסמנים ביולוגיים לא פולשניים שיאפשרו לזהות מוקדם את רמת הסיכון וכישלון של הטיפול

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן