ממחקר חדש עולה שבדיקת נגעים עוריים שמקורם לא ברור באמצעות דרמוסקופיה מגדילה את יכולת האבחנה בין מלנומה לנגעים שפירים ומפחיתה את מספר הנגעים שנכרתים על מנת לאשר את האבחנה.
בהערכה דרמוסקופית נעזרים בשמן על מנת להגביר את השקיפות של ה- stratum corneum של הנגעים העוריים ובאמצעות מערכת אופטית בוחנים את הנגעים.
במחקר השתתפו 913 חולים שהופנו לטיפול עקב נגעי עור פיגמנטים. החוקרים ביצעו דרמוסקופיה במחצית מהנגעים שלא ניתן היה לקבוע את טבעם בעין בלתי מזוינת. לאחר הבדיקה 17.8% מהנגעים נותרו לא מפוענחים והחולים הופנו לניתוח. בקרב החולים שיכלו להשאר במעקב ולעבור דרמוסקופיה דיגטלית חוזרת עלה שיעור הנגעים הלא מפוענחים ל-35.8%.
החוקרים ציינו שבקרב החולים שעברו דרמוסקופיה ובקרב אלו שעברו דרמוסקופיה ובהמשך מעקב באמצעות דרמוסקופיה דיגיטלית חלה ירידה משמעותית (46% ו-57% בהתאמה) במספר ההפניות להוצאה ניתוחית של הנגעים.
גורמים נוספים שהיו קשורים בסיכוי נמוך יותר להגיע להוצאה ניתוחית של הנגע היו גיל צעיר וחוסר של שומות אטיפיות.
2 חולים (שניהם מהחולים שעברו דרמוסקופיה ונותרו במעקב הדרמוסקופי) אובחנו בהמשך כסובלים ממלנומה ממאירה.
לסיכום ציינו חוקרים שהשימוש בדרמוסקופיה משנה את הגישה לנגעים העוריים ומפחית את הצורך בביופסיה ניתוחית של הנגע על מנת לבצע אבחנה. עם זאת, בניגוד לתוצאה החד-משמעית של האבחנה הניתוחית, במעקב באמצעות דרמוסקופיה נותר סיכון לא מבוטל שמלנומה ממאירה לא נכרתה ועפ”י החוקרים גישה זו אינה מומלצת בנגעים שאינם מפוענחים.
J Am Acad Dermatol 2004;50:683-689
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!