מחקר שהוצג לאחרונה מוצא כי שימוש בסונוגרפיה עם צביעה נגדית להנחיית מחט הביופסיה לכיוון האזורים החשודים בבלוטת הערמונית יכול לסייע בזיהוי סרטן שלא התגלה בשימוש בטיפול הסטנדרטי הנוכחי, ביופסיה בסיוע sextant.
החוקרים מציינים כי למרות הממצא, השימוש בטכניקה עלול להחמיץ זיהוי של סרטן המופיע בראש הבלוטה, ולכן יש לבצע באזור זה ביופסיה סיסטמית נוספת.
במחקר נבדקו 201 חולים שהופנו לביצוע ביופסיה בשל ערכי prostate-specific antigen, PSA, גבוהים מ-4ng/mL או בשל ממצאים מחשידים בבדיקה רקטלית דיגיטלית. כל הנבדקים עברו סונוגרפיה דרך הרקטום תוך מתן חומר צבע המכיל מיקרו-בועות באינפוזיה, ונלקחו עד 4 דגימות ביופסיה מאזורים שנחשבו לחשודים. בנוסף, נלקחו 6 דגימות ביופסיה נוספות באמצעות ביופסיה בסיוע sextant.
בסך-הכל נלקחו 753 דגימות ביופסיה, וסרטן נמצא ב-16.5% מהן, בביופסיה המונחית באמצעות sextant נלקחו 1,204 דגימות, וסרטן נמצא ב-10.6% מהן. ההבדל בשכיחות אבחון הסרטן נמצא משמעותי סטטיסטית (P<0.1). בסך הכל זוהה סרטן ב-67 חולים: ב-48 מתוכם באמצעות שתי הטכניקות, ב-10 מתוכם רק באמצעות ביופסיה מונחית על-ידי sextant וב-9 מתוכם רק באמצעות הביופסיה המכוונת. 8 מתוך 10 המקרים שזוהו רק באמצעות ביופסיה מונחית על-ידי sextant נמצאו ממוקמים בראש הבלוטה. בניגוד לכך, רק במקרה אחד מתוך 9 המקרים שזוהו רק באמצעות הביופסיה המכוונת מוקם הסרטן באזור זה. יתרה מכך, רק 20% מהביופסיות המכוונות כוונו אל האזור האפיקלי, דבר המעיד על כך שסונוגרפיה עם צביעה נגדית עלולה להבחין פחות טוב בחתכים חשודים באזור זה מאשר באזורים אחרים.
אחד החוקרים מסכם כי שיעור גילוי מקרי הסרטן גבוה משמעותית באמצעות השימוש בביופסיה המכוונת. לדבריו, היכולת לזהות את הסרטן נשמרת תוך שימוש במספר דגימות קטן יותר, דבר משמעותי בהפחתת התמותה והן בהפחתת העלויות. הוא מציין שוב כי לפי התוצאות שהתקבלו במחקרם, נראה כי ביופסיה מכוונת בשימוש בצביעה נגדית מחמיצה זיהוי של סרטן הממוקם בראש הבלוטה. המלצת החוקרים כרגע היא לבצע ביופסיה מכוונת ובנוסף ביופסיה סיסטמית של ראש הבלוטה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!