לפני מס’ ימים “געשה ורגשה” הארץ עם פרסום “כתבת תחקיר” בידיעות אחרונות תחת הכותרת המפחידה הנ”ל. הכתבה, שהייתה רצופה באי דיוקים וחוסר הבנה של נתונים שפורסמו לאחרונה באשר לבטיחות הסייפר, (לדיווח ב-e-Med מה-31/10/03 לחץ כאן, ולתגובת דובר קורדיס אירופה מה-5/11/03 – לחץ כאן) גררה גל של תגובות וחששות מצד מטופלים.

יו”ר איגוד הקרדילוגיה, פרופ’ צבי ורד, ויו”ר החוג לקרדיולוגיה התערבותית המסונף לאיגוד, ד”ר ויקטור גויטע שלחו למערכת ידיעות תגובה לאותה כתבה.  להלן תגובתם במלואה, כפי שנמסרה לנו:   המכתב נושא את התאריך  של 20 בנובמבר ‏2003 .

לכבוד

גב’ נאוה כהן, עורכת

המוסף רק בריאות

ידיעות אחרונות

הנדון: מאמר בנושא: “סופה של המהפכה הקרדיולוגית?” מאת אריאלה אילון

פורסם במוסף הבריאות של ידיעות ב- 16.11.2003

גב’ כהן הנכבדה,

בכתבה מאת אריאלה אילון, אשר פורסמה במוסף רק הבריאות מתאריך 16.11.2003, שכותרתה : “סופה של המהפכה הקרדיולוגית?”, מתקבל הרושם שלחולים אשר בגופם הושתל תומכון מסוג סייפר (תומכון משחרר תרופת ראפאמיצין), נשקפת סכנת חיים. גם אם זו לא היתה כוונת המאמר, כך נקלט המסר ע”י חולים רבים, וזאת מתוך אין ספור שיחות טלפון שהתקבלו ביום פרסום הכתבה אצל קרדיולוגים רבים.

מתוך הכתבה משתמע כאילו מינהל התרופות האמריקאי (FDA) דיווח על 60 מקרי תמותה אצל 290 מטופלים, כלומר שיעור תמותה של 20.7%!. זו לא המציאות וגם לא הדיווח המדוייק של ה-.FDA מינהל התרופות דיווח שמאז חודש אוקטובר 2003 התקבלו במרכז דיווחים על 290 מטופלים בעולם אשר אצלם נחסם התומכון ע”י קריש דם במהלך החודש הראשון לאחר הטיפול (תופעה המוכרת גם ללא תרופה ו.ג.). באותו הדיווח של ה FDA צויין (לפי דיווח של חברת ג’ונסון&ג’ונסון) שעד חודש אוקטובר 2003 הושתלו בעולם מעל 450 אלף תומכונים מסוג סייפר! , כלומר שעור חסימת תומכונים ע”י קריש דם של שישה חולים לעשרת אלפים תומכונים מתוך 290 הדיווחים, 60 היו קשורים בתמותה, כלומר סיכון לתמותה של 1.3 לכל עשרת אלפים תומכים- 0.013% ולא 20.7%!

גם אם קרוב לודאי לא כל הארועים דווחו, שיעור חסימת העורק והתמותה לא עולים על המדווח ביחס לתומכונים ללא תרופה.

גם שעור רגישות היתר (אלרגיה) 0.01% הינו סביר. יש להזכיר לציבור ששיעור רגישות היתר לאנטיביוטיקה מסוג פנצילין (עוד מהפכה רפואית ידועה) היא 0.7-10% בדיווחים שונים. האם ניתן לחשוב על הרפואה ללא פניצילין?

יחד עם זאת כמו בכל טיפול חדש, יש צורך באיסוף מידע מתמשך לאיתור בעיות צפויות ולא צפויות המיוחדות לטיפול. הדבר נעשה גם ע”י מינהל התרופות האמריקאי, גם ע”י משרד הבריאות בארץ וגם ע”י הגופים הקרדיולוגיים בארץ ובעולם בחסות החברה המיצרת.

האיגוד הקרדיולוגי בישראל משוכנע שהסייפר, כמו תומכונים נוספים משחררי תרופה מהווה התקדמות חשובה ביותר בקרדיולוגיה. כל העבודות שפורסמו בנושא זה מראות שקיימת ירידה משמעותית בשעור הצרויות חוזרות של העורק בו הושתל תומך מסוג סייפר לעומת תומך רגיל, ובכך יתרונו הגדול.

אנו מצפים לפרסום תגובתנו בעתונכם בהקדם האפשרי, על מנת לספק לצבור הקוראים את המידע המדויק ולהרגיעם, לאחר שהוטעו ע”י הכתבת בכתבה שפורסמה. נודה לך באם תעדכני אותנו במהלך העניינים.

בברכה,

דר’ ויקטור גויטע                                            פרופ’ צבי ורד, נשיא

יו”ר החוג לקרדיולוגיה התערבותית                האיגוד הקרדיולוגי בישראל

העתקים:

גב’ אריאלה אילון כתבת לעניני בריאות “רק הבריאות”

דר’ מיכאל גליקסון מזכ”ל האיגוד הקרדיולוגי בישראל