האם הידרוקסיכלורוקווין מעכב את הופעת הנזק העורי בחולי לופוס? (מתוך Arthritis Care & Research)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון Arthritis Care & Research עולה כי נראה שהתרופה נוגדת המלריה Hydroxychloroquine מעכבת בצורה משמעותית את ההופעה של נזק לעור ולתפולות (Integument) בחולים עם זאבת (Systemic Lupus Erythematosus, SLE).

החוקרים מסבירים כי יתרונות התרופה בחולי SLE הוגדרו בעבר, אם כי הם טוענים שמחקרם זה הינו הראשון אשר קושר בין השימוש בה ובין עיכוב בהופעת הנזק למערכת הכסות. לדבריהם, עד אשר תהיינה תרופות ממוקדות מטרה בהקשר זה, התכשיר Hydroxychloroquine ישמש כטיפול הרקע עבור כל חולי ה-SLE אלא אם ישנן התוויות נגד.

תוך שימוש במידע ממחקר ה-LUMINA, הוא מחקר עוקבה לאומי נרחב אשר החל בשנת 1994, ביקשו החוקרים לבחון את הגורמים המנבאים למועד הופעתו של נזק למערכת הכסות בקרב 580 חולים, לרבות כאלו ממוצא היספאני, לבן או אפריקאי-אמריקני. הם מציינים כי כל החולים שנכללו במחקר היו מאובחנים כסובלים מזאבת במשך חמש שנים לכל היותר והיו ללא עדות לנזק לעור ולתפולות בתחילת המחקר. קרוב ל-90% מהמשתתפים היו נשים.

החוקרים מדווחים כי בתום חמש שנות מעקב, הסבירות המצטברת של התפתחות נזק לעור ולתפולות עמדה על 5% בקרב החולים שנטלו הידרוקסיכלורוקווין לעומת 24% בקרב אלו שלא נטלו את התרופה (p < 0.0001).

בנוסף, 39 חולים (6.7%) פיתחו נזק לעור ולתפולות במהלך משך מחלה כולל של כ-6 שנים בממוצע. החוקרים מצאו כי רמות גבוהות יותר של פעילות המחלה עם הזמן היו קשורות לפרק זמן קצר יותר עד להופעת הנזק העורי. השימוש בהידרוקסיכלורוקווין היה קשור בפרק זמן ארוך יותר באופן יחסי עד להופעת נזק מסוג זה, כמו גם מוצא אתני טקסני-היספאני או לבן. לעומת זאת, עישון ומוצא אתני אפריקאי-אמריקני נמצאו כקשורים לפרק זמן קצר יותר עד להופעת הנזק בעור ובתפולות בחולים אלו.

החוקרים מציעים כי יתכנו מספר הסברים אפשריים לממצאיהם אלו. ראשית, תכשירים נוגדי מלריה ככלל עשויים להיות בעלי מגוון תכונות נוגדות דלקת, אימונומודולטוריות ואנטיתרומבוטיות. שנית, תרופות אלו מעכבות בנוסף את ספיגת האור האולטרא-סגול וקשורים בהורדת מספר תאי העור המציגים אנטיגן. שלישית, ידוע לדבריהם כי עישון מפריע למטבוליזם הכבדי של תרופות נוגדות מלריה, דבר המוריד את יעילותן. לבסוף, הם מזכירים כי מחקרים קודמים הדגימו סוספטביליות רבה יותר ללופוס בקרב אפריקאים-אמריקאים.

החוקרים מציינים כי בעבודתם זו לא בדקו מהם המינון ומשך הטיפול המדויקים של Hydroxychloroquine הנדרשים על מנת להשיג את ההשפעה המגנה של התרופה.

Arthritis Care Res 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן