מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר בוצע בהקצאה אקראית ופורסם בגיליון דצמבר של ירחון British Journal of Surgery עולה כי חולים עם השמנת יתר קיצונית במיוחד, בהם מדד מסת הגוף (BMI) עולה על 50 kg/m2, מאבדים יותר ממשקלם במידה משמעותית לאחר ניתוח מסוג Laparoscopic Duodenal Switch (LDS) לעומת ניתוח מעקף קיבה לפרוסקופי (מסוג Laparoscopic Roux-en-Y gastric bypass).
החוקרים מצאו כי כשנה לאחר הניתוח, מדד מסת הגוף (BMI) הממוצע עמד על 32.5 kg/m2 בקרב 29 החולים אשר הוקצו אקראית לעבור ניתוח LDS לעומת 38.5 kg/m2 בקרב 31 החולים אשר עברו מעקף קיבה. באותה נקודת זמן, איבדו אלו האחרונים בממוצע 54.4% מה-BMI העודף שלהם לעומת 74.8% בקרב אלו שעברו ניתוח LDS. החוקרים מציינים כי בכל החולים נע ה-BMI ההתחלתי בין 50 ל-60 kg/m2. בנוסף, הבטיחות הפרי-אופרטיבית הייתה ברת השוואה בין שתי הקבוצות.
החוקרים מוסיפים כי לניתוח מעקף הקיבה היה שיעור כישלון גבוה יותר בקרב חולים עם BMI בין 50 ל-60 kg/m2. לדבריהם, ניתוח ה-LDS שהינו מורכב יותר מבחינה טכנית מערכת הסטה ביליו-פנקריאטית עם יצירת השקה דואדנו-אילאלית.
כל הניתוחים במחקר הנוכחי בוצעו בידי חמישה מנתחים בשני מרכזים רפואיים. בכל אחד משני המרכזים הללו, המנתח עם הניסיון הרב ביותר בביצוע ניתוח ה-LDS הוא זה שביצע את הניתוחים מסוג זה. משך הניתוח הממוצע עמד על 91 דקות עבור ניתוח מעקף קיבה ו-206 דקות עבור ניתוח מסוג LDS. מקרה בודד של LDS הועבר במהלך הניתוח לגישה פתוחה.
החוקרים מדווחים כי שבעה חולים אשר עברו ניתוח LDS הראו 11 מקרים של סיבוכים מוקדמים, בעוד שארבעה חולים אשר עברו ניתוח מעקף קיבה הראו סך של 10 מקרי סיבוכים מוקדמים (p = ns). שלושה חולים הצריכו חזרה לחדר הניתוח בימים הראשונים שלאחר הניתוח, מהם שניים שעברו ניתוח מעקף קיבה (ופיתחו דלף מהשקות) ואחד שעבר LDS (ופיתח דלף מגדם התריסריון). הם מוסיפים כי אף אחד מן החולים שנכללו במחקר לא מת, וכי פרק הזמן החציוני של האשפוז היה יומיים (עבור ניתוח מעקף קיבה) וארבעה ימים (עבור ניתוח LDS) (p < 0.001).
סיבוכים מאוחרים התפתחו בקרב ארבעה חולים מקבוצת ניתוח מעקף הקיבה (סך של חמישה מקרי סיבוכים) וקרב תשעה חולים מקבוצת ה-LDS (12 מקרים) (p = ns). שלושה חולי LDS נזקקו לניתוח חוזר מאוחר (בשל דלקת במזוקולון הטרנסברסלי, מיימת או אבנים ב-Common bile duct).
המנתחים אשר ביצעו את ניתוחי ה-LDS דיווחו כי ביצעו כל אחד פחות מ-20 ניתוחים מסוג זה עד תחילת המחקר, ולטענת החוקרים ניתן לצפות לירידה במשך הניתוח ובשיעור התחלואה (הבתר-ניתוחית) עם צבירת הניסיון בביצועו.
החוקרים מציינים כי שני החולים היחידים עם הפרעות מטבוליות נרשמו בקרב החולים שעברו LDS, ועל אף שמדובר בשיעור נמוך במהלך השנה הראשונה לאחר הניתוח, יתכן ויתגלה לדבריהם הבדל בעל משמעות קלינית בשיעור הסיבוכים המטבוליים הרציניים בין שתי הגישות הניתוחיות עם מעקב ארוך טווח.
לבסוף, החוקרים מסכמים כי ההבדל הניכר במדד מסת הגוף כשנה לאחר ביצוע הניתוח במחקרם זה (הבדל של 6 kg/m2), והיציבות של הירידה במשקל לאחר ניתוח מסוג Duodenal Switch אשר דווחה במחקרים קודמים, מציעים כי ניתוח זה הינו עדיף בהשגת ירידה קצרת- וארוכת-טווח במשקל בקרב חולים עם השמנת יתר קיצונית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!