מודל הכולל תשעה מאפיינים קליניים עשוי לסייע בהבחנה בין דלקת אאזנופילית של הוושט (Eosinophilic Esophagitis) ובין Gastroesophageal Reflux Disease (GERD), כך עולה ממחקר חדש מאוניברסיטת צפון-קרוליינה, שתוצאותיו פורסמו במהדורת דצמבר של Clinical Gastroenterology and Hepatology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תתכן חפיפה בין תסמיני Eosinophilic Esophagitis ותסמיני GERD (דיספגיה, צרבת, כאב חזה וכו’), אך המודל שפותח מסייע להבחין באופן מהימן בין שני המצבים.
החוקרים בחנו את המאפיינים הקליניים, אנדוסקופיים והיסטולוגיים של Eosinophilic Esophagitis ו-GERD במחקר רטרוספקטיבי שכלל 151 חולים עם Eosinophilic Esophagitis (קבוצת המקרים) ו-226 חולי GERD (קבוצת הביקורות).
9 הגורמים שניבאו Eosinophilic Esophagitis כללו: גיל צעיר, דיספאגיה, אלרגיה מתועדת למזון, נוכחות טבעות ב-EGD (Esophagogastroduodenoscopy), חריצים ליניאריים ב-EGD, פלאקים לבנים או תפליטים ב-EGD, העדר בקע סרעפתי, ספירת אאזנופילים גבוהה, ודה-גרנולציה של אאזנופילים בדגימת ביופסיה.
המודל המבוסס על גורמים אלו הביאו לסיווג מדויק של 89% מהמשתתפים במחקר, והאבחנה הייתה מדויקת הן בילדים והן במבוגרים.
השטח מתחת לגרף עמד על 0.971 במבוגרים ו-0.914 בילדים.
החוקרים מסבירים כי עדיין יש להוכיח את תקפות המודל במחקר פרוספקטיבי, וחשוב לזכור כי אוכלוסיית החולים ששימשה לפיתוח המודל מבוססת על מטופלים במרכז רפואי שלישוני.
ממחקרים רטרוספקטיביים עולה כי לכל היותר, כ-1-2% מכל החולים עם תסמיני GERD סובלים בפועל מ- Eosinophilic Esophagitis. לאור זאת, יש לחשוד למחלה זו, בחולים עם מחלה עמידה לטיפול ב-PPI (Proton Pump Inhibitor), או בנוכחות כאבי חזה או דיספגיה, בנוסף לצרבת, ובאלו שאינם מגיבים כצפוי לטיפול בנוגדי חומצה.
בילדים המצב שונה מעט. יש לקחת בחשבון את האפשרות של Eosinophilic Esophagitis בילד העובר אנדוסקופיה עליונה עקב ריפלוקס או תסמיני רגרוגיטציה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!