גברים בגיל העמידה עם תסמונת מטבולית מצויים בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה קרדיווסקולארית, ללא-קשר לערכי BMI (Body-Mass Index), כך עולה ממחקר חדש. מהצד השני של השילוב הנ”ל, חוקרים מצאו כי עודף-משקל והשמנת-יתר בנבדקים ללא תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים ותמותה קרדיווסקולארית.
לדברי החוקרים הממצאים עומדים בניגוד לסברה כי עודף-משקל והשמנת-יתר, בהעדר תסמונת מטבולית, הם אבנורמליות שפירה. הם מסבירים כי מחקרים קודמים מצאו כי בנבדקים שמנים ללא תסמונת מטבולית מצב אליו מתייחסים לעיתים כאל השמנה בריאה מבחינה מטבולית אינם מצויים בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים. משך המעקב במחקרים אלו נע סביב 13 שנים, ונותרו מספר שאלות בנוגע להשפעה ארוכת הטווח של שילובים שונים של ערכי BMI ותסמונת מטבולית.
במחקר החדש משבדיה החוקרים העריכו את גורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים ב-1758 נבדקים בגיל העמידה, ללא סוכרת, שלקחו חלק במחקר ULSAM (Uppsala Longitudinal Study of Adult Men). במהלך מעקב ממוצע של 30 שנים, תועדו 788 מקרי תמותה ו-681 משתתפים פיתחו מחלה קרדיווסקולארית. לאחר תקנון לגיל, עישון ורמת LDL, החוקרים מצאו קשר בין תסמונת מטבולית ובין סיכון מוגבר בנבדקים בעלי משקל תקין, עודף-משקל והשמנת-יתר. כאמור, גם בנבדקים שמנים ובעלי עודף משקל, ללא תסמונת מטבולית, תועד סיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים.
ULSAM: תמותה ואירועי MACE (Major Cardiovascular Events) (HR, 95% CI):
יעד סיום | משקל תקין ללא תסמונת מטבולית | משקל תקין עם תסמונת מטבולית | עודף-משקל ללא תסמונת מטבולית | עודף משקל עם תסמונת מטבולית | השמנת-יתר ללא תסמונת מטבולית | השמנת-יתר עם תסמונת מטבולית |
תמותה כוללת | קבוצת ייחוס | 1.28 (0.90-1.82) | 1.21 (1.03-1.40) | 1.53 (1.19-1.96) | 1.65 (1.03-2.66) | 2.43 (1.81-3.27) |
תמותה קרדיווסקולארית | קבוצת ייחוס | 1.77 (1.11-2.83) | 1.44 (1.14-1.83) | 2.19 (1.57-3.06) | 1.20 (0.49-2.93) | 3.20 (2.12-4.82) |
אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים | קבוצת ייחוס | 1.63 (1.11-2.37) | 1.52 (1.28-1.80) | 1.74 (1.32-2.30) | 1.95 (1.14-3.34) | 2.55 (1.82-3.58) |
החוקרים כותבים כי נראה שקיים פער זמן של כ-10 שנים לפני שהעקומות של נבדקים בעלי עודף-משקל והשמנת-יתר ללא תסמונת מטבולית נפרדו מהעקומות של נבדקים בעלי משקל תקין ללא התסמונת.
לממצאים אלו עשויה להיות חשיבות לא-קטנה, מאחר שייתכן כי המעבר מעודף-משקל/השמנת-יתר ללא הפרעות מטבוליות למחלה קרדיווסקולארית גלויה, הוא תהליך פתולוגי הנמשך מספר עשורים.
החוקרים מתייחסים גם לממצאים שעלו ממחקרים קודמים, לפיהם קיים ספק בנוגע להשפעות ירידה במשקל בנבדקים המוגדרים כשמנים בריאים מטבולית, כאשר חלק מהחוקרים מצאו כי ייתכן אף כי ירידה במשקל עשויה להזיק לחולים. עם זאת, על-בסיס הממצאים, אין תמיכה בקיומו של פנוטיפ של השמנה בריאה, המבוסס על העדר תסמונת מטבולית או תנגודת לאינסולין.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!