ממחקר חדש עולה, כי צריכת תוספים המכילים מולטימיקרונוטריאנטים בנשים הרות הנמצאות בתת תזונה, עשויה להפחית את השיעור של משקל לידה נמוך ותחלואה נאונטלית מוקדמת.
לדברי החוקרים, נראה כי מספר חומרי מזון, הן מאקרונוטריאנטים והן מיקירונוטריאנטים, עלולים להיות חסרים באמהות במדינות מתפתחות. התזונה הרגילה של נשים המשתייכות למעמד סוציואקונומי נמוך חסרה לא רק בקלוריות וחלבונים, אלא גם בויטמין C, ויטמין E, פולאט, ויטמין B ויסודות כמו ברזל, אבץ, מגנזיום, מנגן וסלניום.
במסגרת המחקר, 200 נשים בשבוע 24-32 להריון עם BMI נמוך מ-18.5 ק”ג למטר מרובע ו/או רמת המוגלובין של 7-9 גרם לד”ל, חולקו באקראי לקבלת תוספי מולטימיקרונויטריאנטים (99=N) או פלצבו (101=N).
תוספי המזון שהכילו 29 ויטמינים ומינרלים, ניתנו פעם ביום מרגע הכניסה למחקר ועד ללידה (משך חציוני 58 יום, היענות 87%). קבוצת ההשוואה קיבלה פלצבו למשך 52 יום (טווח 15-66), עם 85% היענות. שתי הקבוצות קיבלו בנוסף, תוספי ברזל 60 מ”ג ליום ו-500 מיקרוגרם ליום של חומצה פולית.
בקרב התינוקות שנולדו לנשים אלה, 146 יילודים (73%) היו זמינים לאנליזה של המשקל בלידה ו-170 (85%) לאנליזה של תחלואה בשבוע הראשון לחיים. תוצאות עיקריות כללו משקל בלידה, אורך, היקף זרוע, היארעות של משקל לידה נמוך ותחלואה נאונטלית מוקדמת.
בהשוואה לקבוצת הפלצבו, תינוקות בקבוצת הטיפול היו כבדים יותר ב-98 גרם, גבוהים יותר ב-0.80 ס”מ, ועם היקף זרוע גדול יותר ב-0.20 ס”מ. עם תוספי המזון, ההיארעות של משקל לידה נמוך ירדה מ-43.1% ל-16.2%, והיארעות התחלואה הנאונטלית המוקדמת ירדה מ-28.0% ל-14.8%.
מגבלות המחקר כוללות נשירה גדולה מהמעקב (27%), עוצמה מוגבלת לזיהוי שינויים קטנים במשקל בלידה, מחסור בנתונים אודות תחלואה נאונטלית מאוחרת ותמותה סביב הלידה, תת-הערכה אפשרית של התועלת הפוטנציאלית של התוספים, ותוספים שניתנו רק במהלך השליש האחרון של ההריון בשל אילוצים לוגיסטיים.
לדברי החוקרים, כישלונם של מחקרים קודמים לתעד את ההשפעה המועילה של התוספים המולטימיקרונוטריאנטים על העלייה במשקל הלידה, מרמז על צורך בגישה המתמקדת בנשים בסיכון ללדת תינוק קטן. החוקרים ממליצים על מחקרים באוכלוסיות מקופחות במטרה לאשר את ההשפעה של מתן תוספי מזון לאורך ההריון.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!