הכינוס התקיים  בעיר פורטו שבפורטוגל בימיםמהאחד ועד הארבעהביוני 2005.

אנחנו מודים לד”ר מיכאל וילשנסקי, מנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה פדיאטרית במרכז הרפואי הדסה, ירושלים, שסיכם עבורנו מספר תקצירים חשובים שהוצגו בכינוס:-

נפתח במחלת הכרסת מחלת הצליאק. חוקרים מהולנד מדווחים שמצאו את הגן האחראי למחלה בכרומוסום 19 .

למסקנה זו הגיעו לאחר שבדקו 216 חולים אשר אובחנו כסובלים ממחלת הכרסת מחלת הצליאק. מטרת החוקרים הייתה לחפש גן המקודד למחלת הכרסת. ואמנם, בהולנד נמצא גן כזה והוא נמצא על גבי כרומוזום 19.

הערת העורך:-  הממצא  חשוב ומעניין ואנחנו מחכים לקבל פרטים נוספים.

למחלת הכרסת מספר גורמים, גנטיים וסביבתיים. לגבי הגורמים הגנטיים ידוע לנו כי  הגנים  המקודדים לקבוצות הרקמה HLA חשובים, כי רוב חולי הצליאק שייכים לקבוצת HLA  DQ2     ו DQ8.

ברור כי גנים אלה אינם הגורמים הגנטיים היחידים. יתכן ומחקר זה יגלה לנו גורם גנטי נוסף, במחלה פוליגנית זאת. וכפי שאמרנו, בנוסף לגורמים גנטיים,  מעורבים גם גורמים סביבתיים. ההגיון במחשבה זו מבוסס על  העובדה כי לפעמים המחלה מופיעה  שנים לאחר שהחולה החל לאכול גלוטן וההשערה היא כי גורם סביבתי אחראי להופעת המחלה בחולה לו נטייה גנטית מלכתחילה. 

בכנס הוצגו מספר עבודות המצביעות על התקדמות במחלת הכרסת:-

נבדק  הידע הקושר בין מחלת הכרסת לבין סוכרת נעורים.

חולה הסובל מכרסת הסיכויים מוגברים שיסבול גם מסוכרת נעורים, וכן  חולה הסובל מסוכרת נעורים בסיכון שיפתח כרסת.  מקובל היום לבדוק נוגדנים המעידים על המצאות מחלת הכרסת בנסיוב של חולי סוכרת נעורים.  כאשר נמצא נוגדנים אלה, יש לאשרר המחלה בביופסיה של המעי ולטפל.  

החוקרים בעבודה לפנינו  בדקו נוכחות נוגדנים ל tissue transglutaminase ברקמה שהתקבלה בעת לקיחת הביופסיה.

הם מצאו  שניתן לגלות את אותם הנוגדנים ברקמה, ושם הם מקדימים את הופעת הנוגדנים בנסיוב. המסקנה אפוא,  כי ביופסית המעי בחולי סוכרת נעורים יכולה להקדים את האבחנה למחלת הכרסת.

עבודה שלישית בשטח זה, מתארת שיטה לפיתוח מחלת הכרסת בעכבר. מודל ניסיוני זה יכול לעזור בעתיד בבדיקת יעילות של תרופות נגד מחלה זו.

שאלה המעסיקה חוקרים רבים היא, האם שיבולת שועל מזיקה לחולי צליאק. רוב המאמרים עד כה דוחים את הסיכון לחולי צליאק באכילת שיבולת שועל.  העבודה שדווח עליה בכינוס עקבה במשך שנתיים  אחר חולי צליאק שקבלו שיבולת שועל ואלה לא הראו סימני  רגישות יתר.

האפשרות במתן טיפול תרופתי למחלת צליאק מעניינת במיוחד. אין ספק כי טיפול תרופתי  יקל על חיי החולים ומשפחותיהם. במחקר החוקרים השתמשו  בתאי אפיתל בתרבית רקמה. הוספת גלוטן לתרבית תאי האפיתל גרמה להשפעה טוקסית על תאי האפיתל, ואילו כאשר גלוטן הוסף בנוכחות הסוכר Mannan  לא נצפתה תגובה טוקסית כלל. המסקנה היא, כי הסוכר Mannan מגן מפני ההשפעה הטוקסית של גלוטן.  רחוקה הדרך מתרבית רקמה לטיפול תרופתי בחולים, אך יש אור בקצה המנהרה.

בכינוס הוצגו מספר הרצאות בתחום מחלות הכבד, וביניהן הרצאות על שיטות להשתלת תאי כבד מאנשים בריאים לחולים. שיטות אלה משתמשות בהזרקת תאי כבד במקום השתלה של אבר או חלקי אבר. מבחינה טכנית שיטות אלה מקלות בהרבה את טכניקת ההשתלה. נקוה ששיטות אלה תיישמו בעתיד במחלות כבד מטבוליות, בעיקר אלה הנובעות מפגמים במעגל האוראה וכן במחלות כבד  אחרות.  שיטת השתלה זו, אם תצליח, תשנה את המהלך של מחלות מטבוליות רבות.

מספר עבודות הציגו תוצאות של טיפול בפרוביוטיקה. עבודות אלה מצאו כי מתן פרוביוטיקה מונע התפתחות של necrotizing enterocolitis בפגים. עבודה זאת מאשרת את הממצאים של מאמר שהבאנו לא מזמן. אנחנו מחכים לשמוע אם המומחים ממליצים על מתן פרוביוטיקה באופן שגרתי לכל פג בעל משקל פחות מ 1500 ג”ם.

נביא שתי עבודות בתחום המחלות הדלקתיות של המעי:- ידוע כי מתן אנטי-TNF alpha   טיפול יעיל בחולי מחלת Crohn  , העמידה לטיפולים אחרים. קבוצת חוקרים תיארה טיפול  באנטי- TNF-alpha  כטיפול ראשוני למחלה זו. מוקדם מדי להביע דעה אם יש מקום לגישה זו. מאמר נוסף בתחום זה מתאר שיטה בה  מחדירים את התרופה dexamethazone לכדוריות דם אדומות של חולי מחלת Crohn.  החוקרים טענו כי בשיטה זו משיגים את פעילות  הסטרואידים ללא תופעות לוואי.

בסיכום, הבאנו מספר תקצירים, ואנו תקווה כי בחודשים הבאים נוכל לדווח גם על המאמרים הדנים בנושאים אלה יותר לעומק.